//Another//

Chapter 7

צלצול טלפון בשתיים בלילה העיר אותי משנתי.
"הלו?" עניתי עצבנית, מוכנה לרמוס על הקיר את מי שהעיר אותי.
"כריסטינה?" קולו הצרוד והסקסי של דרק נשמע מעבר לקו.
"דרק..." מלמלתי. "למה התקשרת?" קולי ננפך במהירות מעצבני, לרגוע.
יופי כריסטינה.

"לבקש ממך מחר, בשמונה אחרי הלימודים, אני רוצה להפגש איתך, את יודעת, 'שיעור פרטי'." יכולתי לשמוע את חיוכו מבעד לקולו.
"הו, אוקיי..." הסמקתי.
"רק כריסטינה." אמר.
"כן?"
"תבואי בתחתוני תחרה שלך מהפעם הראשונה. הם כל כך עשו לי את זה..." אמר בקול חושני, שגרם לי להסמיק עוד יותר. החלטתי לשחק במשחק הזה.
"יש לי תחתוני תחרה אדומים, אתה יודע, למקרים מיוחדים." את המילים האחרונות אמרתי בלחש.

שמעתי אותו מצחקק מהצד השני.
"להתראות, גברת מרפי."
"שלום-שלום, מר סמית'."
ניתקתי.
התרגשתי ברמות, והרגשי פרפרים בבטן.
די אלוהי הסקס התקשר אליי.
הלכתי לישון, בציפייה רבה ליום מחרת.

***

"הוא מה?!" שאלה ונסה בהתרגשות, כשכמעט נחנקה מהקולה זירו שלה, בזמן שסיפרתי להן על דרק בארוחת הצהריים.
"הוא באמת חתיך." הודתה יוליה, לוקחת ביס קטן מהסנדוויץ', ולגימה מהטרמוס עם התה הביתי.
"אני יודעת." מלמלתי בחיוך.

עכשיו כבר שבע וקצת בערב, ואני לא יכולה לחכות יותר. כל היום הייתי כמו על קוצים.
בעקבות השיחה שלנו עם ונסה ויוליה, הזמן עבר במהרה, וכבר נשארו לי דקות ספורות לשמונה.

מיהרתי למשרדו של דרק, בהתלהבות רבה.
פתחתי את הדלת, וראיתי אותו נשען על השולחן, כמחכה לי, שרק אבוא. כששם לב לנוכחותי, חיוך עלה על פניו, והתחלתי להרגיש את ליבי הולם.

"חיכיתי לך..." אמר דרק בחיוך ונעמד מולי בחיוך, מזיז שיערה סוררת מפני.
הוא נישק אותי באגרסיביות, ואני, מנסה להתאים את קצבי לקצבו.
לפתע הוא מפסיק, ומסתכל עלי.

"אני לא רוצה לעשות את זה פה." אמר, ולקח את ידי, הוביל לבחוץ.
"לאן... אנחנו הולכים?" שאלתי בהיסוס קל.
"לדירה שלי." אמר, ושמעתי את חיוכו מבעד לקולו. הרגשתי רעד קל עובר בגבי מהתרגשות, והלכתי אחריו.

התיישבתי באאודי הלבנה שלו, בפעם השנייה כבר, ולאחר מספר שניות התיישב גם הוא, והתניע את האוטו.

"איפה אתה גר בכלל?" שאלתי בדרך.
"קצת רחוק מפה... חצי שעה נסיעה בערך... אני מקווה שזה לא פריע לך או משהו..." אמר, והסתכל עליי.
איתך גם במערה יהיה נחמד.
"זה בסדר." אמרתי. שלחתי את ידו לעבר ברכו, עולה לאט לאט לירך שלו, צופה בחיוך איך הבליטה ה-"קטנה" שלו גודלת ככל שאני מתקרבת.
"כריסטינה אני מזהיר אותך." אמר ברצינות, וצחקקתי לי.

הסתכלתי מבעד לחלון, צופה בנופים המשתנים, בטיפות הגשם שטפטפו פה ושם והשאירו שבילים קטנים רטובים על החלון.
עוד מאז שאני קטנה, אהבתי לצפות ולהסתכל על כל פרט קטן בכל נסיעה שהיא, אפילו אם אני מכירה את הדרך בעל-פה בעיניים עצומות.

כעבור זמן מה, האוטו נעצר, ומבלי ששמתי לב, הגענו. התנערתי במהירות, ולפני שהספקתי להושיט את ידי לידית הפתיחה, הדלת נפתחה כבר על ידי דרק.
"בואי." אמר, בעודי קמה אליו, ומחבק אותי. הסתכלי סביב. רחוב רגיל, בתים רגיל, אך חדש יותר מהרחוב בו אני גרה. כנראה זה איזור חדש יותר, או יקר יותר.

"בואי?" שאל דרק בחיוך, והוביל אותי אל ביתו.
נכנסנו לבניין, עלינו לקומה 7. דירה 27.
נכנסנו.
מה יש לי לומר?
בית נחמד.

קירות לבנים, רצפת עץ, ספה גדולה בצורת ר', טלוויזיה, מטבח, שולחן אוכל, חדר השינה שלו, חדר אמבטיה.
הוא הוריד את מעילו ותלה בתוך ארון מעילים. אולי סתיו, אבל באנגליה תמיד קר.
דרק הוביל אותי אל חדרו.
מיטה זוגית. ארון, שולחן כתיבה עם לפטופ עליו.

לפתע, דרק דחף אותי למיטה, וצעקתי בבהלה, ולאחר מכן הצטרפתי לצחוקו המתגלגל של דרק שהיה מעליי.
הוא שלח את ידו מתחת לחצאית, מעביר את אצבעותיו הארוכות על פני תחתוני. גנחתי קלות, והוא הוריד אותם במהירות, כמעט וקרע אותן. התחלתי להוציא באיטיות את כפתורי חולצתו, והורדתי אותה. ובזמן זה הוא הוריד ממני את חולצתי, וזרק אותה אי שם בחדר.

במהירות כל בגדינו היו פזורים ברחבי חלל החדר.
הוא התחיל לנשק את צווארי והכניס לתוכי את אצבעותיו הארוכות, שלמדתי לאהוב אותן כל כך. גנחתי תוך כדי שהוא ירד לחזהי, ליקק ומצץ את פיטמותיי. הוא התחיל להוציא ולהכניס את אצבעותיו במהירות, ובאגודלו התחיל לעשות תנועות מעגליות על הדגדגן שלי.
התחלתי לגנוח מתוך עונג, והרגדי שאני כבר קרובה.

"דרק..." לחשתי את שמו בין גניחה לגניחה.
"הו לא." אמר, והוציא את אצבעותיו. לפני שבכלל הספקתי להתבאס מזה שהוא הפסיק, הוא הכניס במהירות את איברו לתוכי בחוזקה. חייכתי בעונג, כמתגעגעת לתחושה הזו בתוכי, הזמן שהוא מוציא את איברו לגמרי, ומכניס שוב בכל כוחו, לא נותן לי להתרגל שוב לגודלו.

הוא מוסיף את אצעותיו ועושה תנועות מעגליות על הדגדגן שלי, ואני מרגישה כל כך קרובה.
אני שורטת את גבו בציפורניי, בזמן שהוא מחזיק בחוזקה בשיערי, מסמן שקרוב גם הוא. הרגשתי את הלחץ הנעים מתגבר בבטני.
"ד-דרק... אני עוד מעט..." לא הספקתי לומר, וגמרתי. לאחר מספר שניות, גמר גם הוא, והרגשתי את הנוזל הנעים שלו בתוכי.

הרגשתי באופוריה מוחלטת.
וואו, עד עכשיו זאת האורגזמה הכי טובה שהייתה לי.
חייכתי חיוך גדול, ונחתתי על המיטה.
"טוב, בואי נישן..." מלמל דרק, וחיבק אותי מהצד.
"לילה טוב..." לחש, והרגשתי את נשימותיו מדגדגות אותי קלות.
"לילה טוב." אמרתי, ונרדמתי במהירות, מכורבלת מתחת לשמיכה ביחד עם דרק.