1-Proluge- that day we met in december

219 17 3
                                    

ג׳ינס כחול, חולצה לבנה
היא ניכנסה לחדר שכל העיניים עלייה
הנוכחות הרעננה שלה העירה את החדר המת
היא התנצלה במבטה והתיישבה מולי

***2005***
״הארי, על מה אתה חושב?״ היא שאלה וחשפה את חיוכה המוכר
״על הפעם הראשונה שראיתי אותך״ גיכחתי ממבוכה
״אתה מתכוון באותו יום על החוף?״ שמתי לב פתאום לנוכח האירוניה שבבגדים שלה. ג׳ינס כחול.
״לא הפעם הראשונה שדיברנו, הפעם הראשונה שראיתי אותך.״
״היום הראשון של קבוצת התמיכה״ היא מלמלה מבלי להסתכל בי
״זה היה בדצמבר. לפני בידיוק שש שנים״ חדרתי לתוך מבטה ועינייה הירוקות הזילו דמעה
״אני מצטער.. לא הייתי צריך להזכיר לך את זה״ היא ניגבה את דמעותיה עם גב כף ידה
״זה בסדר״ היא חייכה אבל לא את חיוכה האמיתי
״אני כזאת בכיינית״ היא הטיפה לעצמה
״את לא בכיינית. את מדהימה ויפה וחכמה. לנה, אני כל כך שמח שהכרתי אותך!״
היא עטפה את ידה על עצמות הלחיים שלי ושיחקה עם קצוות שערי
״גם אני שמחה שהכרתי אותך הארי״ היא התחילה לבכות
״אז למה את בוכה??״
״אני חושבת שאני אוהבת אותך״ היא מילמלה את המילים

Blue JeansWhere stories live. Discover now