Marry You - להתחתן איתך

פיצה

להתעורר בזרועותיו של מישהו שאתה אוהב זה חלומי. אי אפשר להחליף את זה בשום דבר אחר.
אני אישית לא יכול להעיד על זה אלא אם כן זרועותיו של הבחור שאני אוהב זה בובת דוב ישנה וקרועה.
הכרתי את טום, אבל לא ישנתי איתו עדיין.
אני לא חושב שהייתה פעם אחת שהיינו ביחד ולא הייתי מאושר.
זה בלתי אפשרי להיות עצוב בחברתו. טום הוא פשוט... פשוט... חיוך עם רגליים.
אנחנו לא מכירים זמן רב, אבל אני מרגיש מאוהב.
בואו נחזור קצת אחורה:
זה היה יום שלישי בצהריים, יצאתי למסעדה כלשהי בתקווה לשבור מעט את שגרת החיים שלי. לא ציפיתי שהיא תשבר עד כדי כך.
יצאנו אני ולוטי, החברה הכי טובה שלי, בוא נגיד.. די היחידה.
"נו כבר, זוז יא פדלאה!" אמרה לי ודחפה אותי תוך כדי. "אנחנו רוצים להגיע לשם לפני שנה הבאה נכון?" צחקה.
"אני בא אני בא!" חייכתי אליה.
התיישבנו בשולחן וחיכינו למלצרית שתבוא. לוטי החלה לצחקק פתאום לעצמה.
"משהו מצחיק.."? הרמתי גבה.
"לא.. אבל תסתכל לאחורה באיטיות.." היא לחשה לי.
הסתובבתי וקלטתי בחור שיושב בשולחן די רחוק מאיתנו ובוהה... בי?! בהיתי בו וניסיתי להבין מה אני רואה. לפתע הבחור הסב את ראשו והביט בתפריט כאילו קלט מה עשה.
הסתובבתי בחזרה ללוטי.
"טוב אז .. פיצה?" "פיצה" השיבה לוטי בקול חנוק מצחוק.
הסתובבתי וסימנתי למלצרית שתבוא.
ראיתי בזווית עיני שהבחור ממשיך לבהות בי. זזתי מעט במקומי בחוסר נוחות. אני לא אוהב כל כך תשומת לב, אני לא אוהב להצטלם בכלל, או סתם לדבר עם מישהו. ועכשיו יש איזה בחור אחד שיושב ובוהה בי.
לא הרגשתי ממש בנוח והוא שם לב לזה. האמת שהיה קשה שלא לשים לב לזה.
הזעתי כמו מטורף, זזתי במקומי.
"הכל בסדר?" לוטי שאלה שהיא שותה מהקולה.
"מה? כן.." חייכתי אליה.
לוטי הסתכלה למשהו מאחורי.
"מה זה?" הסתובבתי וראיתי שהבחור מתקדם לכיוונינו.
"מ.. מה הוא עושה?.." גימגמתי. "תרגע," אמרה לוטי "בטח בא לבקש מפית או משהו."
המשכתי לאכול את הפיצה.
"סליחה?" שמעתי מאחורי והסתובבתי
"אממ ראיתי אותך משם ונראת לי ממש מוכר" אמר הבחור ההוא "אולי אני מכיר אותך מאיפשהו?..."
"באמת?" גיחכתי קצת.
"לא.. פשוט לא באמת ידעתי מה להגיד.."
"טוב אני אממ.. הולכת שנייה לשירותים .." לוטי קרצה לי והתרחקה מאיתנו.