//Another//

Chapter 13+14

פרק 13

הוא התקרב אליי בצעדים איטיים.
התרחקתי קצת, וזחלתי אחורה על המיטה, כדי שיתקרב אליי עוד יותר.
כשהיה כבר במרחק נגיעה ממני, הכניס את לשונו לפי.
זרמתי בקצב האיטי והרומנטי שהקציב לנו.
לפתע, אצבעותיו הארוכות טיילו לאורך צווארי, וירדו עד שנפגשו עם הדגדגן שלי. הוא סובב בעיגולים איטיים שהוציאו אותי מדעתי.
"מהר יותר." דרשתי.

"בקשתך התקבלה." אמר בגיכוך, והגביר את הקצב, בעוד שבידו השנייה הכניס לתוכי אצבעות.
נשענתי אחורה בעונג, וגניחות קטנות יצאו מפי.
ככל שהתקרבתי לשיא, התחלתי לגנוח חזק יותר.

לפתע, הוא הפסיק. הרגשתי איך הרגשת העונג המתגברת מתפוגגת באיטיות, ולאחר כמה שניות הוא שוב ממשיך, ואותה תחושה נעימה, חזרה חזקה יותר וטובה יותר ממקודם.
לאחר עוד כמה שניות, הפסיק שוב, וחזר חלילה.

כעבור כמה פעמים כאלה, כבר גמרתי לגמרי.
נאנחתי בהקלה, ונחתתי על הכרית הלבנה.
דרק הניח שובל נשיקות על גופי וצחקקתי, מכיוון שזה היה מדגדג.
"אני אוהב אותך..." מלמל, עשהיה בחיקי, ונרדם.
"גם אני אותך." אמרתי בלחש, למרות ידעתי שלא ישמע אותי, ונרדמתי.

***

התעוררתי תשושה ביותר, ועייפות הבוקר טשטשה את ראייתי במקצת.
שמעתי במעומעם קולות שונים. כנראה דרק עבר לסלון לראות טלוויזיה, כדי לא להעיר אותי.
לקחתי חולצה אחת של דרק, שהייתה גדולה עלי, ולבשתי את תחתוני התחרה מאתמול. פתחתי את דלת חדרו, והקולות התגברו והפעם זיהיתי בוודאות - קולו של דרק, ועוד קול נשי כלשהו.

הלכתי על קצות האצבעות לכיוון הסלון, למרות שהשטיחים מעמעמים את צעדיי.

"עוד פעם הבאת איזשהי זונה לבית?!" קול נשי צעק, וקול עקבים נוקשה נשמע, כאילו היא הלכה מצד לצד.

"אן, פעם אחרונה אני אומר לך, זה נגמר בינינו!" דרק צעק, ונשמע כאילו יושב על הספה, עקב רעש חריקת הקפיצים.
הצצתי מן פינת הקיר.

אישה בלונדינית, כפי שהבנתי נענה לשם אן, שיערה קצת ומתולתל, שוכב באלגנטיות על כתפיה. שפתיה משוכות באודם אדום, ועיניה הגדולות והכחולות, כאילו שזרחו, ממוסגרות באיליינר חתולי מדוייק ובמסקרה. היא הייתה גבוהה, גבוהה ממני בהרבה זה בטוח, לבשה שמלה כלשהי שג'קט אדום כיסה אותה לחלוטין ונעלי עקב אדומות.
רגליה היו ארוכות, והיא הייתה רזה ופשוט...
מושלמת.

דרק היה מצוברח, לבוש כרגיל, שיערו מבולגן והוא ישב עח הספה, כפי ששיערתי.

"אתה גמרת איתי. לא אני איתך." אמרה, התקרבה אל דרק והתיישבה לידו, קרובה אליו באופן בלתי אפשרי.
"תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב, הטבעת הזו-" אמר דרק, והוריד טבעת נישואין מאצבעו.
איזו סתומה. איך לא שמתי לב?
הראה אותה לאן, והמשיך.
"שווה לזין!" צעק דרק, וקם בפתאומיות מהספה, ניגש לחלון, וזורק ממנו את הטבעת. הופך את שולחן העץ, וניירות ומגזינים עפים ומתפזרים ברחבי הסלון. נבהלתי וכמעט פלטתי צעקה, אבל ריסנתי את עצמי.