הגיפ לא קשור לפרק, פשוט אהבתי אותו 😂 ~תהנו מהפרק פיפולס~
התקדמתי לעבר הכיתה עם יד שלובה בידה של יוליה, וחשבתי על המריבה שהייתה לנו. בסופו של דבר, הוא מורה. ה-"יחסים" שלנו לא אמורים להפריע לי בלימודים. הכל בנפרד. נכנסנו לכיתה, והיא כבר הייתה מלאה כולה. התיישבנו במקומותינו, וכעבור כמה דקות גרק הגיע. מבטו במיידיות נחת על פני, ואני החזרתי לו מבט אטום.
"טוב, תלמידים," התחיל לדבר. "היום אני רוצה שנלמד על תזוזות העיניים. דבר שקשור לתחום השפת גוף." התחיל להגיד, ורשם את הכותרת על הלוח. "אני צריך מישהו שיעזור לי. יש מתנדבים?" שאל, וכמובן שכמעט כל הבנות הרימו את ידן. כולן, חוץ ממני.
"כריסטינה, כמה טוב לראות שאת משתתפת." אמר דרק ברוגע. הבנות שישבו מולי הסתובבו אלי ודפקו בי מבטי רצח. נאנחץי, וקמתי ממקומי, לפתע כל כך מצטערת שלבשתי את מכנסי העור השחורים והצמודים שלי. החולצה הכחולה שלי שהייתה די רופפת ועשויה מבד דקיק התנופפה לה מצד לצד ורעש העקבים נשמע עם כל צעד. ובכן אני מצטערת שבחרתי להתלבש דווקא ככה. כל כך, כל כך מצטערת.
הגעתי אליו ונעמדתי לידו, פונה חצי אליו חצי לחלל הכיתה. "עכשיו תלמידים, הסתכלו בתשומת לב רבה לעיניה. תלמידים שיושבים מאחורה יכולים להתקרב." דרש, וכמובן שכולם התקרבו. "אז כריסטינה," אמר. והסתכל עמוק בעיניי, כאילו שלא הסתכל לי על השדיים שלי לפני פחות מדקה. "מתי בפעם הראשונה טסת לחו"ל?" שאל. הופתעתי מהשאלה, אבל עניתי עליה. "כשהייתי קטנה, הייתי בצרפת." אמרתי.
"את שמאלית?" שאל. "איך ידעת?" הופתעתי. "בואו אני אסביר לכם." שילב את ידיו. "אם שמתם לב, לאן העיניים שלה פנו לאחר ששאלתי את השאלה?" שאל דרק את הסטודנטים. "ימינה למעלה!" צעק גבר אחד.
"נכון. למשל, אצל רוב האנשים בעולם, הימנים, כשהם נזכרים בתמונה שהתרחשה בעבר, הם מסתכלים לצד שמאל למעלה. כשהם נזכרים בקול, הם מסתכלים לצד שמאל ישר, וכשהם נזכרים בתחושה מסוימת, הם מסתכלים לצד שמאל למטה.
להפך, כשאתם משקרים, או ממציאים משהו, אז הפעולות האלו קורות באותו הסדר. רק בצד ימין. אתם רואים תמונה בצד ימין למעלה, אתם מדמיינין קול בצד ימין ישר, ואתם מדמיינים את התחושה שתרגישו, בצד ימין למטה. אותו הדבר אצל שמאליים, רק הפוך. לכן, כששאלתי אותה מתי היא פעם אחרונה הייתה בחו"ל, היא הסתכלה ימינה ולמעלה, כי היא ראתה תמונה, רגע כלשהו, אולי מגדל האייפל, או רחובות פריז."
"ועכשיו, תעשו ותתרגלו את זה אחד על השני. כריסטינה, את נשארת איתי." דרש דרק, וכל הנותר לי הוא לגלגל עיניים ולסבול. לקחץי כיסא והתיישבתי מול שולחן המורה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אוקיי, אז תסתכלי עליי." דרש, ועשיתי כך. "איפה היית בדיסנילנד כשהיית בצרפת?" שאל. "לא הייתי בדיסנילנד." עניתי. "מה? היית בפריז! למה לא היית בדיסנילנד?" שאל בגיחוך. "לא יודעת, טסתי עם קבוצת הריקוד שלי לתחרות אז לא כל כך טיילנו שם." הסברתי וצחקקתי לעצמי.
"אז באמת כששאלת את השאלה הקודמת, נזכרתי במקום הראשון שקיבלנו בתחרות ההיא." הרמתי את ראשי, ונזכרתי באושר שהרגשתי אז. "הסתכלת למטה ימינה עכשיו. במה נזכרת?" שאל. "לא, סתם, במה שקרה..." אמרתי, ודמיינתי לעצמי מה היה קורה ומה הייתה ההרגשה אם באמת הייתי בדיסנילנד כמו שדרק אמר.
"ועכשיו הסתכלת למטה שמאלה! מה דמיינת לעצמך?" שאל עם חיוך על שפתיו. "וואו, כנראה זה ממש מפחיד לחיות איתך, כל כך הרבה שאלות." גיכחתי. "עוד לא ניסית..." מלמל בשקט, ויכולתי לראות את חיוכו המפלרטט. השפלתי את מבטי, והרגשתי את לחיי מתחממות, אך אז נזכרתי במה שקרה.
"טוב, אממ... מתי הייתה הפעם הראשונה שלך?" שאלתי את דרק. "הו, זה הייתי בן 17, בבריכה העירונית, הלכנו למאחורי מבנה המקלחות, קראו לה סטפני, והיה לה שיער בלונדיני מתולתל שהגיע עד התחת, היא הורידה את הבגד ים הלוהט שלה, ואז..." קטעתי אותו, למרות שקלטתי שהוא משקר. כי הוא הסתכל לצד ימין למעלה, למרות שהוא ימני. "לא לא לא! לא זה! לא רציתי לדעת!" התחלתי לעצור אותו, וסגרתי את פיו עם יד אחת, ויכולתי להרגיש את החיוך שלו כנגד ידי. "התכוונתי מתי בפעם הראשונה טסת לחו"ל." הסברתי את עצמי בקצרה, והייתי כולי אדומה מהנשמע קודם.
"הו, בגיל 7, טסתי לקנדה למשפחה." אמר. "מתי ראית את המשפחה שלך בפעם האחרונה?" שאלתי. "לפני חודש. ההורים שלי באו לבקר." אמר בפשטות. "ומתי את ראית פען אחרונה את המשפחה?" שאל חזרה.
"הו אממ... לפני יומיים, את אמא שלי..." מלמלתי בשקט והשפלתי את מבטי, בהזכר בשיחה שלנו איתה. "את בסדר?" שאל בקול דואג. "כן, זה בסדר. הכל בסדר. עכשיו, אממ... מתי ראית את הדבר האהוב עליך בפעם האחרונה?" שאלתי. "אתמול, את אישתי." ענה בפשטות וחייך חיוך תמים.
גלגלתי את עיניי. "שיקרת. הסתכלת לצד ההפוך, למרות שאתה ימני!" אמרתי בחיוך, כמוכיחה משהו. "נכון. ראיתי אותך." אמר, והרגשתי סומק עולה ללחיי. ישבנו כמה שניות בשקט. "כריסטינה..." קרא בשמי. "כן?" "אולי נתחיל הכל מההתחלה?" שאל בתקווה לקבל תשובה חיובית. "אין מה להתחיל, דרק. אתה הפרופסור, אני הסטודנטית, שום דבר לא יכול לקרות בינינו. וחוץ מזה, יש לך ארוסה!" אמרתי בקול, אך מספיק שקט שאנשים אחרים לא ישמעו.
"אבל אני לא אוהב אותה כבר." ענה. "אתה לא יכול יום אחד פתאום להפסיק לאהוב מישהו." "דווקא כן יכול. אני לא אוהב אותה, וזהו." אמר, והסתכל עמוק בעיניי. "דרק, זהו. זה נגמר." "נו בבקשה, כריסטינה. בלי סקס - נתחיל מההתחלה. מההכי התחלה. אנחנו התחלנו לא טוב. ולכן, אני מזמין אותך לדייט איתי, בשבת הקרובה." אמר. שקלתי אם להסכים, אך הבנתי שרומן עם המורה שלי עכשיו בכלל לא במקום.
"דרק, תבין, אם יגלו שאנחנו יוצאים אז..." "מצויין. בשמונה בשבת אני אוסף אותך. תהיי מוכנה בזמן." חייך, וקם ממקומו, מודיע על סוף השיעור, ומשחרר אותנו. נשארתי דוממת לכמה שניות, עדיין המומה מזה שהוא קטע אותי כך ופשוט הציב מולי עובדה שאנחנו יוצאים לדייט, אבל הבנתי שאני לא אוכל להתנער מזה כבר. לעזאזל איתו.
***
היי בנות! מקווה שאהבתן את הפרק. סליחה שהוא יצא קצת מסובך... 😅 אז תקראו, תצביעו ותגיבו, זה הרי לא קשה בכלל!
