משחק מילים

פרק 1

משחק מילים:

פרק 1:

היא סיפרה לי על הילדה הזאת,

הילדה המטומטת הזאת...

"את לא מבינה! היא פשוט הלכה לקיוסק לקחה מה שהיא רוצה כמובן שזה כלל וודקה וסיגריות ולא שילמה כלום!!היא רק הרימה את החצאית מיני שלה "קצת" ו'נפל' לה משהו, היא התקופפה להרים וכשהתרוממה מהתחכום ה"מקסים" שלה היא התקרבה למוכר במבט חושק, נשכה את השפה התחתונה והייתה עם חזה חשוף, "אין לי איך לשלם,מה עושים?" והמוכר וויתר לה".

את כל זה אמרה מלאני.

מלאני היא כמו אחות בשבילי באש ובמים אנחנו תמיד ביחד. לענייננו ,"איזה זונה!" אמרתי לה במבט של קבלת אישור ,נדמה לי היא אישרה לי ,אני תלויה בה, בכל החלטה שאעשה אצטרך ממנה אישור. המשכנו לדבר ואני בכל השיחה חיפשתי עם העיניים שלי את דניס, מלאני דיברה ודיברה יש לה נטייה כזאת של דיבור יתר ,"את מקשיבה לי בכלל?!" ,"בטח,בטח..שאני מקשיבה..אמרת משהו...על הקניות של אתמול ואיך שנהנת",אמרתי לה במבט מבולבל..."תקשיבי את לא יכולה להסתכל על דניס אתם לא באותה רמה,אם אני לא אגיד לך, אף אחד לא יגיד"מלאני אמרה את זה כאילו מנסה לרחם עליי והיא יודעת שזאת נקודה רגישה "מלאני תסתמי!את יודעת מה?! גם לך לא הולך מי יודע מה עם בנים. עובדה את בת 16 ולא התנשקת אפילו" היא לא הגיבה ופשוט הלכתי משם.

ביום למחרת מלאני באה לבית הספר עם ג'ינס צמוד חולצה צמודה שמבליטה את בית החזה,החליקה את שיערה והתאפרה בצורה גסה .

אבל מה,איך זה יכול להיות?כנראה שהייתי צריכה להקשיב לה אתמול על הקניות שלה אבל לא תיארתי שזה המצב. מלאני בחיים שלה לא נגעה באיפור ולא לבשה שום בגד צמוד, היא תמיד הייתה לבושה בטרנינג בדיוק כמוני, אנחנו תמיד היינו נחותות במעמד החברתי בבית סיפרנו אבל זה לא הפריע לנו בגלל שהיה לנו אחת את השנייה. מעולם לא הלך לשתינו עם בנים ואף אחד לא רצה אותנו זה בטוח .

"כמעט ולא זיהיתי אותך" אמרתי לה ופניי הקרינו הלם מוחלט "כן,טוב את יודעת כמה רציתי שינוי ,ואתמול פתחת לי קצת את הראש" מלאני אמרה בחצי חיוך "אני פשוט קצת המומה זה הכל...אמ..את..לא כועסת עליי?"שאלתי אותה עם "מבט הפאפי המפורסם" שלי "חוץ מזה שאתמול הסברתי לך למה אני נראת ככה ולא הקשבת ,הכל בסדר אל תדאגי" היא חיבקה אותי והלכנו לכיתה. כשהיא נכנסה הרגשתי כאילו הזמן עצר מלכת כולם הסתכלו עליה ושתיקה שררה בכיתה, עד שפול הילד הדפוק מהכיתה שלנו שרק לעברה, האמת הייתי בטוחה שהיא לא תגיב ותקפא במקום כמו שהיא כל הזמן עושה להפתעתי היא באה אליו ,התקרבה ,פניו במרחק של מילימטרים ספורים מפניה, היא אומרת לו בקול מלא ביטחון "אני לא כלבה, ואתה לא שורק לי" ודחפה אותו לאחור, פול אמנם לא ציפה לתגובה כזאת ובכל זאת החזיר לה ,הוא הסיט מבטו כלפי מטה, שפשף באפו, הרים את ראשו והסתכל על מלאני "אבל את יודעת מה אומרים למי שיש לו ציונים טובים

"כלבהלימודים"" מלאני בדיוק התכוונה להגיב והמורה נכנסה לכיתה "אתם מוזמנים לשבת "בזמנכם הפנוי"...".

לא הקשבתי למה שהמורה הסבירה זאת הפעם הראשונה שלא הקשבתי אני תלמידה מצטיינת, אבל לא יכולתי להקשיב זה היה יותר מידי, חשבתי על מלאני מעולם לא דמיינתי אותה ככה זה פשוט לא מסתדר לי שביום אחד היא התהפכה 180 מעלות זה לא יכול להיות אני מכירה אותה יותר מידי בשביל שיקרה משהו כזה ומילא בתהליך כלשהו אבל לא ביום אחד.

*צלצול*

הצלצול קטע לי את 'חוט המחשבה' ניערתי ראשי וקראתי למלאני.

"מלאני בואי לפה את חייבת לי כמה הסברים ,לא חושבת?"

מלאני חייכה חיוך שמעולם לא הכרתי והסתכלה במבט של מישהו אחר "מה את לא אוהבת אותי ככה? חדשה ,חופשיה,משוחררת,או שאת בעצם מקנאת בי ?אה?"

הסתכלתי עליה במבט מבולבל וכועס "מה השתנה מאתמול חוץ מזה שדיברתי איתך?

"האמת פשוט לקחתי את אמא שלי לשופינג מטורף,את מכירה אותה היא רק חיכתה שאני אהיה ככה ,היא חיכתה לשינוי הזה יותר ממני"

מלאני אמרה את זה כאילו זה לגיטימי לגמרי שהיא תתנהג ככה ,אבל לא זאת לא היא אני מרגישה את זה "אוקיי,את הבגדים הבנתי אבל מאיפה כל הביטחון עצמי הזה??!" שאלתי בתקווה לקבל תשובה שמוכיחה את עצמה "מה שלא יודעים לא כואב" היא ענתה והוסיפה "טוב תראי אני יכולה לגרום לך להיות כמוני אבל את תצטרכי להסכים לכל מה שאני אגיד לך לעשות ואני לא בטוחה שתסכימי אז תחשבי על זה ,ביי לבינתיים, הלכתי להכיר אנשים חדשים" סיימה את מילותיה והלכה. היא מעולם לא הלכה ממני כי לא היה לה מישהו אחר להיות איתו בהפסקות או בכלל .ואני לא אשאיר את זה ככה ,חוץ מזה אין לי משהו טוב יותר לעשות אז הלכתי אחריה כי הייתי סקרנית לראות מה היא עושה ואז ראיתי....