מונה והירח

פרק א- מונה

זה יצא די קצר אבל זה די הכרה של הסיפור... זה קצת מוזר, אני יודעת. תהנו :)
--------------------

התינוקת רעדה מקור בעריסתה. עיניה הכחולות נפתחו ונסגרו לסירוגין, מביטות בתמימות ובפחד בחדר הלא מוכר.
חלון חדרה היה פתוח לכדי סדק קטן, אך זה הספיק לקור כדי לחדור לעצמותיה הקטנטנות.
---------------------
הירח הגדול, המרשים והבוהק כמו התמקד בה. הוא נרעד למראה. רעידות הקור שלה גרמו לו הרגשה משונה... ממש כמו עצב של בני האדם.
---------------------
שמיכת הצמר הקטנה שנשמטה מעל העריסה הקטנה זזה- כאילו מעצמה- וכיסתה היטב את התינוקת הקטנטנה. "מונה." שמה נישא בחלל העולם, ממש כאילו אמר זאת הירח. לא כאילו.