זה יצא די קצר אבל זה די הכרה של הסיפור... זה קצת מוזר, אני יודעת. תהנו :)
--------------------התינוקת רעדה מקור בעריסתה. עיניה הכחולות נפתחו ונסגרו לסירוגין, מביטות בתמימות ובפחד בחדר הלא מוכר.
חלון חדרה היה פתוח לכדי סדק קטן, אך זה הספיק לקור כדי לחדור לעצמותיה הקטנטנות.
---------------------
הירח הגדול, המרשים והבוהק כמו התמקד בה. הוא נרעד למראה. רעידות הקור שלה גרמו לו הרגשה משונה... ממש כמו עצב של בני האדם.
---------------------
שמיכת הצמר הקטנה שנשמטה מעל העריסה הקטנה זזה- כאילו מעצמה- וכיסתה היטב את התינוקת הקטנטנה. "מונה." שמה נישא בחלל העולם, ממש כאילו אמר זאת הירח. לא כאילו.
YOU ARE READING
מונה והירח
Romanceמיום היוולדה אהבה מונה את הירח. היא תמיד התעניינה בו; חקרה עליו, הביטה בו ו... הייתה לה הרגשה שגם הוא מביט בה.