הנסיעה הארוכה בלימוזינה ארכה כנצח. את כל הנסיעה העברתי בכך שבהיתי בנוף, מרוב הנסיעה הארוכה הצוואר שלי כבר החל לכאוב, אבל לא רציתי לוותר. איידן היה רציני כשהוא אמר שהמשחק מתחיל, אין לי אפילו רעיונות בראש למה שהוא מסוגל לעשות, ובגלל מה?
בגלל שלא רציתי להסתכל עליו כשקרא לי, אבל היה לי תירוץ לכך, וזאת העובדה שלפני זה הוא נכנס לתא המדידה שלי ונישק אותי, או יותר נכון את הגוף שלי. אני כועסת עליו על כל הדברים שהוא עשה, אבל משום מה אני לא יכולה לכעוס על כך שנישק אותי, אחרי הכול זאת אשמתי. ידעתי מהרגע הראשון שזה הוא ולא עשיתי כלום, להפך זרמתי איתו. לכן אני האשמה היחידה בכך. למרות זאת, כל זה לא מצדיק את העובדה שהוא לא הפסיק.
במשך הנסיעה ראיתי מזווית עיניי שאיידן בוחן אותי, ראיתי את חיוכו הקטן שעולה על פניו, ואת עיניו שזזות מצד לצד. אחרי נסיעה של עשרים דקות הלימוזינה סוף סוף נעצרה. הדלת נפתחה ואיידן יצא, מיהרתי לצאת גם כן ולבחון את המקום אליו הגענו. הדבר היחיד שראיתי היה מלון גבוה ורחב שהגיע כמעט עד השמיים. בהיתי עד קצה המלון וכשראיתי את הגובה ראשי הסתחרר, מיהרתי להחזיק בלימוזינה בחוזקה וקיוויתי שלא ישימו לב לסחרור הפתאומי. למזלי איידן לא שם לב והתקדם אל המלון, הנהג סגר את הדלת ועמד יציב וזקוף.
הבטתי בנהג ואז באיידן, העדפתי להישאר ליד הנהג מאשר ללכת אחרי איידן אבל אני יודעת שהעבודה שלי היא להיות צמודה אליו. מיהרתי לסגור את הפער ביני ובין איידן נכנסנו למלון ואיידן שהתקדם לקבלה החל לדבר עם גבר מבוגר.
אני צפיתי בלובי של המלון, כל דבר נתן מין אפקט צבעי בז', הקירות צבועים במעין צבעי שמנת והתאורה כולה נותנת אור עדין ולבן. בצד הלובי היה בר קטן, לידו ישבו גבר ואישה ושתו משקאות. עיניי עברו אל המעלית שעשתה קול 'דינג' והיא נפתחה. ממנה יצאו מספר אנשים שמיהרו לפנות לצדדים שונים לגמרי. הגעתי אל הקבלה ונעמדתי ליד איידן והקשבתי לשיחה שלו עם הגבר המבוגר. "על שם מי?" שאל הגבר.
"איידן ג'ונסון" הוא ענה בקול מחוספס.
הגבר הביט בי ולאחר מכן באיידן "האישה איתך?"
"כן" הוא ענה והביט בי.
הבטתי באיידן שחייך בשעשוע כל הזמן, ומיהרתי לפתוח את פי בנימת כעס "לפני שתחשוב משהו אדוני, אני העוזרת שלו"
"כמובן גבירתי, חדר אחד ללילה אחד על שם איידן ג'ונסון" הגבר ענה והושיט לאיידן כרטיס. כחכחתי בגרוני, זה באמת היה נראה כאילו אני איזה זונה שהוא לוקח ללילה אחד.
מלמלתי לאיידן כשנכנסנו למעלית "אתה נשאר לישון פה?"
איידן הרים את עיניו וחייך "אנחנו נשארים לישון פה"
"אנחנו?" הדגשתי וראיתי את המעלית נסגרת. איידן נעמד לידי והביט קדימה כאילו אני לא מדברת כלל. הרמתי את ידי באוויר ונופפתי לעברו "אתה מקשיב בכלל?"
YOU ARE READING
My Angel Or My Devil
Romanceהסיפור מספר על לוס בת ה-20. היא נערה עצמאית שעובדת כמלצרית בשביל להרוויח כסף לטיפולים של אמה החולה בסרטן. היא נערה עקשנית ומציאותית שלא מאמינה כלל בחיים הטובים. במהלך הסיפור לוס תפגוש דמויות רבות, היא תעבור חוויות רבות, קשיים רבים... רובם יהיו קשור...
