פרולוג
הטלפון שלי משמיע צליל של הודעה נכנסת. אני מסתכלת בטלפון, זו הודעה מאריק. הלב שלי מתחיל לדפוק חזק, מה הוא רוצה?
אני פותחת את ההודעה- יש פתגם ישן שאומר- אם אתה אוהב מישהו, תן לו ללכת, אם הוא חוזר אליך, הוא שלך לעולמים. אני ואת עוד נהיה שוב ביחד. תמיד אני אוהב אותך. אריק.
חלק ראשון- אריק
פרק 1- ינואר 2013
בעשר בבוקר אני מקבל שיחת טלפון ממספר לא מזוהה. בניגוד להרגלי אני עונה.
"אריק," הלב שלי מחמיץ פעימה. את הקול הזה אכיר בכל מצב, תמיד. אף אחד בעולם לא קורא לי בנימת קול הזו, שהיא מיוחדת לה.
"אלזה!" אני כמעט שואג לטלפון. היא עונה לי בשמחה, "כן, איזה יופי שאתה מזהה את הקול שלי, אחרי כל כך הרבה זמן..."
איזו מצחיקה. אפשר לחשוב כמה זמן עבר מאז שנפגשנו, מה אני כזה זקן שאני יכול לשכוח את הקול שלה?
"נו, יש עוד כמה דברים שאני מסוגל לעשות בגילי הקשיש..." אני פולט ואחרי זה מתחרט. רגע, מה בעצם אמרתי. שהיא לא תחשוב משהו אחר. בצביטה של חרטה אני נזכר שלא הספקתי לספר לה על נתי. זה מוזר, כי כבר חצי שנה, שכל הקיום שלי מסתובב סביב הילדה הזו. נערה קטנה אחת, שהפכה את החיים שלי על פיהם. היא מצחקקת. שיט, שלא תחשוב שהתכוונתי למשהו...
"אז מה שלומך?" נימת קולי משתנה לרצינית יותר, תוך כדי שאני מנסה לחשוב איך אני מספר על נתי. זה צריך להישמע הכי נונשלנטי שבעולם מצד אחד. מצד שני, אני לא רוצה לפגוע בה, בגלל שעד עכשיו סיפרתי לה על כולן. מי מהרגע שזה התחיל, ומי בשלב מאוחר יותר. משום מה הנושא הזה לא עלה כשנפגשנו בברלין לפני חודשיים. היא לא שאלה אותי עם מי אני יוצא כרגע, ואני מצידי לא נגעתי בנושא בכלל.
היא עוברת לאנגלית ואומרת במבטא מוגזם "סופרררר"
"באמת? מה קורה? מה חדש?" אני שמח שטוב לה, באמת.
"תנחש איפה אני?"
"המממממ, את בניו יורק?" היא חוזרת למשחקי הילדות שלנו, אני שואל, מקווה שהיא תגיד לא. שתגיד לונדון, שתגיד פריז, שתגיד לוס אנג'לס, בנגקוק את כל המקומות שהיינו בהם ביחד...רק לא ניו יורק .
"שיט. רציתי לעשות לך הפתעה. איך ידעת?"
הלסת שלי לא נשמטת. לעזאזל, קיוויתי שהיא לא פה. אלזה מבקרת פה הרבה, הרי אמא שלה גם אמריקנית. היא גרה בשיקאגו. עד עכשיו אלזה לא ידעה על נתי, ונתי לא ידעה עליה. ההיכרות הזו בין שתיהן, לא נראית לי הכי דחופה שבעולם. וגם לא נראה לי הכרחי לספר להן אחת על השניה. במחשבה לאחור, אולי זה לא היה נכון. נתי היא לא פלירט חולף, או סתם שעשוע כמו שהיו כל החברות שלי עד כה. ואלזה היא, היא חברה שלי מאז ומתמיד. היא יודעת עליי הכל. טוב, כמעט הכל.
