לאחר הארוחה ג'ייק ואני נכנסנו למכונית והתחלנו בנסיעה אל המקום הלא ידוע שג'ייק תכנן לקחת אותי אליו. "המקום הזה מוכר לי" אמרתי לאחר כמה דקות של נסיעה. ניסיתי להיזכר למה הדרך הזאת מוכרת לי כל כך ופתאום זה הכה בי. הוא לקח אותי אל החוף המבודד שהיינו בו כשעוד רק הכרנו. הבטתי בו כשהוא החנה את המכונית וחיוך היה פרוס על שפתיו. "המקום הזה כל כך יפה" לחשתי והבטתי קדימה, אל הים השחור שכל מה שהאיר עליו היה הירח הלבן. "בואי" הוא קרא ויצא מן המכונית כשאני בעקבותיו. "איך זה יכול להיות שאף פעם לא באים לכאן אנשים?" אני מרימה את ראשי אליו וחושבת כמה זה מוזר שרק אנחנו נמצאים כאן. "לא יודע, בתור ילד הייתי בא לכאן הרבה וגם אז לא היה כאן אף אחד" הוא מביט בי לרגע ועיניו אומרות לי שזה לא כל הסיפור. "מה יש לילד לחפש בחוף נטוש?" שאלתי בחשד, אך הוא פשוט המשיך ללכת, מתעלם מדברי. זה מוזר שג'ייק ינסה להתחמק משאלה כל כך פשוטה ויותר מוזר שהוא נראה מוטרד מזה. "בואי נעזוב את זה" הוא ניער את ראשו והסתובב אלי. "אוקי" הנהנתי והחלטתי לא ללחוץ עליו. אני מניחה שאם יש משהו שהוא ירצה לספר לי הוא יעשה את זה לבד.
לאחר כמה דקות הליכה הגענו אל שפת הים ולפתע ג'ייק החל להוריד את בגדיו. "מה אתה עושה?" פערתי את עיניי והכרחתי את עצמי לא לבחון את גופו. "כמו מה זה נראה לך?" הוא מרים את גבתו בשעשוע ומוריד את חולצתו. "אני לא הולכת לענות על זה" בלעתי את רוקי בכבדות וניסיתי להסית את מבטי. "אל תגידי לי שאת לא נהנת מהנוף" הוא נעמד מולי כשהדבר היחידי שנשאר עליו הוא בוקסר. "ג'ייק!" צווחתי וכיסיתי את עיניי, למרות שזה הדבר האחרון שרציתי לעשות. "למה התפשטת?" שאלתי כשידי עוד מכסה את עיניי, אך שקט שרר סביבי, עד שצליל מים מתנפצים גרם לי להוריד את ידי בבהלה. "מה אתה עושה?" פערתי את עיניי כשראיתי את דמותו של ג'ייק בתוך המים. "את מתכוונת להמשיך לשאול שאלות או פשוט להיכנס?" חיוכו המשועשע נראה בבירור אפילו ממרחק כזה.
"לא נראה לי" גיחכתי ושילבתי את ידי על חזי. "חבל, המים נעימים" ג'ייק קרא בניסיון לשכנע אותי. הבטתי בדמותו החשופה בתוך המים ולא האמנתי שאני באמת שוקלת להיכנס. "יש לי תנאי" נשכתי את שפתי במבוכה והתפללתי שהוא לא יכול לראות את זה. "מה שתרצי" חיוך התפרס על שפתיו והוא נראה דיי מרוצה. "תסתובב" אמרתי וסימנתי לו עם ידי. "אוקי" הוא אמר לאחר כמה שניות של מחשבה וסיבב אלי את גבו. נשמתי עמוק והתחלתי לפשוט את בגדי באיטיות. לאחר כמה דקות וזירוזים מג'ייק, נשארתי עם הלבשה תחתונה בלבד ולא הרגשתי כל כך בנוח לגבי זה. על גופי עדיין התנוססו חבורות גדולות וחתכים שונים שעוד לא החלימו. פחדתי שג'ייק יראה אותי ככה ויגעל מהמראה שלי. "נו" ג'ייק קרא שוב. "בסדר, אני נכנסת" הרגעתי אותו והכנסתי את רגלי אל המים שלהפתעתי היו נעימים ולא קרים כמו שציפיתי.
נכנסתי אל המים עם כל גופי ועצרתי ברגע שהמים עברו את חזי. "אתה יכול להסתובב" לחשתי באוזנו וגופו נדרך. "כבר לא חשבתי שתיכנסי" הוא הסתובב ועיניו נפערו ברגע שמבטו נח עלי. "מה? לחשתי במבוכה וניסיתי להסתיר את עצמי. "יש לך מושג בכלל כמה את יפה?" הוא לחש והביט בי במבט שגורם לליבי לעצור. "אתה לא חייב לעשות את זה" נאנחתי והסטתי את מבטי ממנו. "לעשות מה?" הוא מכווץ את גבותיו בחוסר הבנה. "לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. אני יודעת בדיוק איך אני נראית" נשכתי את שפתי במבוכה והבטתי סביבי, מנסה למצוא משהו שיעסיק את עיניי. "על מה את מדברת?" קולו נשמע מופתע ונלחמתי בצורך לגלגל את עיניי.
"תסתכלי עלי" ידו תפסה את סנטרי והכריחה אותי להביט בו. "אני אומר את האמת" הוא ניסה להסביר אך התקשתי להאמין שבחור כמו ג'ייק יחשוב שהמראה שלי מושך. "אני לא יכולה להאמין שחתכים וחבורות יכולים להיות יפים בעיניי מישהו" כיווצתי את עיניי בחוסר אמון והבעת פניו של ג'ייק נהפכה לכועסת. "מה שהוא עשה לך בכלל לא קשור ליופי שלך אמ'. את יפה בדיוק כמו שאת וזה לא משנה אם יש לך כמה סימנים על הגוף או לא. העיניים המהפנטות שלך שמתכווצות בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעינייך, השיער הארוך שאת כל הזמן מנסה להתחבא בעזרתו והחיוך שאני מתפלל בכל יום לראות. אני אוהב בך הכל אמנדה, את כל כך יפה ואני שונא שאת לא רואה את זה" הוא תופס את פניי בשתי ידיו וסערה מתחוללת בעיניו, מספרת לי כל מה שהוא מרגיש. אני מביטה בו בהערצה ומתפללת שלא אכבה שוב. הוא גורם לי להרגיש דברים שאני לא יכולה לעמוד בהם וכל מילה שיוצאת מפיו משפיעה עלי כפי שאף אחד לא השפיע עלי לפני כן.
"אני פשוט לא רגילה לזה" לחשתי בקול צרוד, מנסה להדחיק את הדמעות כמה שאפשר. "אני אגרום לך לראות מה את שווה ולא משנה כמה אני אצטרך להילחם בשביל זה" הוא מבהיר ומנסה לגרום לי להבין את זה. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו. הוא גורם לי לאהוב אותו יותר ויותר בכל שניה ואני לא מבינה איך זה אפשרי להרגיש ככה, כאילו הלב שלך עומד להתפוצץ בכל פעם שהוא קרוב וכל מילה שלו הופכת אותך לחסרת מילים עד כדי כך שאוויר כבר לא נכנס לריאות שלך.
אני מביט בו, חסרת מילים וללא מחשבה שנייה, מצמידה את שפתי אל שפתיו. אם אני לא מסוגלת לבטא את מה שאני מרגישה במילים אז אולי אני אוכל לבטא אותם במעשים. ג'ייק מגיב דיי מהר לשפתיי וממהר לעטוף אותן בשפתיו החמימות. הנשיקה מתעמקת ומספרת בדיוק מה כל אחד מאתנו מרגיש ללא מילים. כל כך הרבה רגשות מעורבבים ותשוקה שלא ראיתי מעולם. "אני לא אתן לך להרחיק אותי יותר" הוא ממלמל אל שפתיי ומצמיד אותי אליו אפילו יותר. אני מניחה את ידי על חזהו, מעבירה אותה בעדינות עד צווארו וחופנת את ידי בשיערו. "את משגעת אותי" הוא מנשק אותי בטירוף ונראה שהוא נלחם בעצמו לא להיסחף.
"רגע" הוא עוצר אותי בבת אחת ומתנשם בכבדות. "מה קרה?" שאלתי בדאגה והנחתי את ידי על פניו, מלטפת אותו עם אצבעותיי. "אני פשוט לא רוצה להגזים ואני לא יכול להתאפק" הוא מסביר ומנשק את ידי. "תודה, אני לא חושבת שמישהו אחר היה עושה את המאמץ הזה בשבילי" נשכתי את שפתיי ונצמדתי אל חזהו. "אני אעשה הכל בשבילך" הוא לחש באוזני והניח נשיקה קטנה על ראשי. הכל כל כך מושלם כשאני איתו. הלוואי ורגעים כאלה היו יכולים להמשיך לנצח ולא היינו חייבים לחזור אל המציאות האכזרית שבה מנסים להפריד בנינו כל הזמן. אני פשוט לא מתכוונת לוותר עליו יותר. הוא הכל בשבילי ואני לא מסוגלת להתרחק יותר.
*************************
הנה הפרק שהבטחתי, מקווה שאהבתן!!!
שבת שלום לכל קוראות המדהימות שלי :)
YOU ARE READING
HOLD ME CLOSE
Lãng mạnחיי לא היו קלים. בכל יום נאבקתי רק כדי לשרוד, בתקווה שיום אחד אוכל לברוח ולהיות חופשיה. כל מה שהכרתי היה כאב, פחד והשפלה. לא האמנתי שיום אחד אפגוש בגבר שישנה את חיי ויגרום לי לראות את העולם אחרת, להרגיש דברים שלא הרגשתי בעבר. בריחה כבר לא הייתה אפשר...
