סיירת 101

פרולוג :

קוראים לי ליאור בוחבוט אני בת 18 אוטוטו עומדת להתגייס ישלי שיער בלונד דבש כזה בעיקרון אבל בשמש הוא מקבל גוון בהיר יותר.
עיניים חומות ירוקות גדולות
מטר שישים וחמש.
לא הייה לי חבר אף פעם תאמת דוגרי גם לא נשיקה ראשונה. בואו נפיל אתזה על האחים שלי טוב זה אשמתם😂 #אני בסדר גמור זה הם הדפוקים
אני בסוף כיתה י"ב ישלי אח תאום שדרך אגב אם תשאלו אותו הוא יגיד שהוא הגדול. נולדנו בהפרש של דקה לעזעאל ! . קוראים לו ליאם ערס חצי קלאצ מכירים אתזה?😂. ליאם חתיך מהסרטיםםם אם הוא לא היה אח שלי היינו מתחתנים אנחנו בקשר טוב ואפילו מאוד אפשר לאמר אנחנו באותה כיתה ישלו שיער שחור יותר נכון בלורית שחורה ועיניים חומות צהובות מטריפות שבנות פשוט נופלות לתוכן.
ואח שגדול מאיתנו בשנתיים שקוראים לו רון טוב אני חושבת שאין צורך להגיד שהוא יצא המוצלח במשפחה . עיניים כחולות כמו הים שיער שטני החתיך הרגיל. המוצלח של המשפחה גם איתו אנחנו בקשר טוב מאוד.
אנחנו שלישיה אני רון וליאם משולש ברמודה שאין ממנו חזרה.
אנחנו רוב היום תקועים אחד בתחת של השני ככה שאין כזה ברירה.
טוב בכל מקרה היום היום האחרון שלנו בבית ספר. שלי ושל ליאם כי כמו שציינתי כבר רון גדול מאיתנו בשנתיים ככה שהוא בצבא דרך אגב הוא בדיוק מסיים קורס קצינים נכון שאין עליו בעולם?
קמתי בבוקר שליאם צורח לי לקום כבר ולהתחיל להתארגן אחרת אלך ברגל זה שיש לו רישיון לא אומר שהוא צריך להתנשא . גם לי שי אבל לא נגמר לי המלווה*
(מלווה- זה אומר שאתה צריך במשך חצי שנה ויותר נדמה לי שיהיה איתך מישהו שיש לו רישיון במכונית . בהתחלה אתה חייב אותו תמיד ואחר כך יש שעות מסויימות שאתה צריך אותו.. יש גם מגבלה של אנשים קיצר חפרתי.)
שמתי חולצת בית ספר גזורה לבנה וג'ינס בויפרנד (זרוק) קרעים ונעלי אדידס לבן שחור. היה וויכוח קטנטן ביני לבין ליאם על החולצה ואחר כך גם רון התערב אבל אני מניחה שזה פחות מעניין אותכם
אני נכנסת לבית ספר וכרגיל תומר החבר הכי טוב שלי מלווה אותי וליאם שוב אומר לו לשמור מרחק בכל זאת הוא החבר הכי טוב שלו.אירוני לא? נכנסנו ועידו התקדם לעברנו ומיה וליה תאומות מדהימות החברות הכי טובות שלי דרך אגב מיה וליה גבוהות נורא שתיהן עם עיניים בגוון חום דבש ושיער חום ברוטני.
מושלמות אם תשאלו אותי.
התקדמנו לעבר האודיטוריום טקס נאומים של שעות ורצון למות בעיקר אני ליה ומיה לא מפסיקות לצחוק על המנהלת שלנו שהחולצה שלה נראת כאילו היא הולכת להתפוצץ. וחשבתי לעצמי.. זה הפעם האחרונה שאצחק איתן ככה.. שאהיה איתן ככה זהו אנחנו מתגייסות זה כבר לא בית- ספר ומורות מפגרות זה צבא.
הטקס נגמר כולנו העפנו את הכובעים -ממש כמו בסרטים רק שאצלנו זה היה יותר בכיוון זרוק על הראשון שאתה רואה.
עוד שבוע אני מתגייסת עד אז..?
אני מקווה להנות קצת דבר שלא עשיתי המון זמן בגלל האחים המפגרים שלי. נגלה לכם סוד? הם יכולים להיות נורא מעצבנים, כרגע הכי חשוב זה הצבא להתגייס ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר כמו כל המשפחה.
קרבי קצונה.
-
-
איך עד עכשיו??
מעלה עוד פרק ברגע שיהיו טיפה קוראים