נקמה כואבת

פרק 1

5 דקות לתחילת המשחק אני במלתחות המאמן לוחץ עליי למהר למגרש שלפתע פלאפון מחסום מתקשר אליי.מיהרתי לענות. "הלו" אמרתי. אף אחד לא ענה. לפתע התחיל להתנגן ברקע שיר שאותו זיהיתי. זה השיר ours של טיילור סוויפט. נבהלתי, זה הוא. איך זה יכול להיות? "גל אתה רציני? עןד כמה דקות מתחיל המשחק ואתה מדבר לי בפלאפון?" אמר המאמן. ניגבתי את הדמעה שנתפסה לי בעין והסתובבתי לכיוונו. "אני בא."
הלכנו לכיוון המגרש שם כבר כל השחקנים עמדו בשורה והצטרפתי אליהם באיחור. התחלנו לשיר את שיר ההמנון. סיימנו את ההמנון הסתדרנו כל השחקנים במגרש כל אחד למקומו ולפתע שריקת פתיחת המשחק מחזיר אותי לקיץ 2012 כאשר הייתי מציל בים.
עוד יום עבודה רגיל הסתיים אחרי יום שלם מול השמש. הלכתי לכיוון הבית שלפתע קיבלתי הודעה מרוני. רוני הוא החבר הכי טוב שלי. "גל אנחנו צריכים לדבר." אמר לי רוני. "על מה?" שאלתי אותו. "עדיף נשמור את זה לאחר כך." אמר לי רוני. "אני מעדיף שתספר לי עכשיו." אמרתי לו. "טוב, תקשיב מלא זמן רציתי לספר את זה. היום החלטתי לספר לכל הקרובים אלי. אבל תבטיח לי שזה יישאר בסוד." אמר לי רוני. לפתע נהייתי סקרן על מה הוא מדבר. "מה זה ספר כבר." אמר לי רוני. לפעמים אני נהיה חסר סבלנות ואני לא יכול לחכות. "אני הומו." נבהלתי. מה? איך זה? אני מכיר אותו מכיתה ח זה לא הגיוני שהוא כזה הוא היה מאוהב כמה פעמים בבנות. "מה איך גיליתה את זה?" שאלתי אותו. "התאהבתי במישהו." הוא אמר לי. "מי זה? אני מכיר אותו? אני יוכל לדבר איתו בשבילך." אמרתי לו. "אתה הכי מכיר אותו." הוא אמר לי. "מי זה? רגב? שי? דביר?". שאלתי אותו. לא. "אני מאוהב בך.". מה נבהלתי לא מספיק שהחבר הכי טוב שלי גיי גם הוא מאוהב בי. "מצטער אבל אל תפתח ציפיות אני לא הומו ואני תמיד אהבתי ויאהב בנות. ואני לא רוצה לדבר איתך עד שתחליט להיות בן אדם נורמאלי" אמרתי לו. ניתקתי את המחשב. נזכרתי ברגעים שלנו מאז שהכרנו תמיד אני זוכר שהוא היה מתאהב בבנות אפילו עד לא מזמן הוא היה מאוהב במישהי בשכבה עד שיום אחד הפסיקה לדבר איתו והא היה שבור מזה. עכשיו קשה לי לחיות עם המחשבה שהוא הומו ועוד הוא מאוהב בי.
שבוע לאחר מכן תכננו ללכת כל החברים למימדיון והחלטתי לרצות להשלים עם רוני יום לפני. אני לא רוצה להיות איתו שם בלי לדבר איתו. החלטנו לדחות למה רוני לא יכל לבוא. למה שירן בת דודה שלו מהצפון באה לביקור באשקלון.
למחרת התחלתי יום נוסף של עבודה. הייתי בסוכת המצילים שלפתע שמעתי "גל". הסתכלתי וחיפשתי מי זה לפתע ראיתי שזה רוני עם בנות דודות שלו שירן ושירלי. ירדתי מסוכת המצילים במהירות לכיוונו. "מה קורה?" שאלתי אותו. "בסדר." אמר לי רוני. "גל, נכון אני לא משקר וגם לך סיפרתי?" שאל רוני. "על מה אתה מדבר?" שאלתי אותו. "אתה יודע על מה אני מדבר." אמר לי רוני. ואז הבנתי שהוא סיפר לבני דודות שלו את הסוד. "כן זה נכון" אמרתי להן. במשך כל היום הייתי איתם. ממש נהניתי.
כשחזרתי הבית התקשרתי לרוני ושמעתי שיר די נשי אצלו בהמתנה נעימה. בטלפון הנייד ענתה לי שירן בת דודה שלו היא אמרה לי שהיא מסתובבת עם שירלי בחוף והוא עם שאר המשפחה בפארק שליד. אחרי רבע שעה הוא התקשר ודיברנו חצי שעה. אני אוהב את השיחות שלי איתו. וכן אני יודע מה אתם חושבים אולי זה רמז אבל אני יכול להישבע שזה רק בגלל שאנחנו חברים כל כך טובים.
לאחר השיחה שלי עם רוני נשכבתי על המיטה, עייפות שעמדה לי אחרי היום המתיש הזה. נשכבתי במיטה עיניי נעצמות לאט לאט. בחלומי ראיתי את רוני היינו ביחד בים הוא הסתכל עליי מחויך הוא רץ לעבר הים הוא ממשיך לרוץ לעבר המים ואני אחריו לפתע אני מהסס ובורח אחורה. והוא עדיין ממשיך לרוץ לעבר הים עד שראשו נעלם מתחת לפני המים.
הבוקר הגיע, הראש שלי היה מלא במחשבות מהחלום של אתמול. הלכתי לים התיישבתי בסוכת המצילים עד שראיתי בחורה די נאה מדברת עליי עם החברה שלה. כעבור כמה דקות שאני משוטט לי בפלאפון ומדבר עם רוני על הלחץ לקראת שנת הלימודים שמתחילה בקרוב לפתע נשמעו זעקות מהמים. לפתע קלטתי את החברה של הבחורה שמקודם דיברה עליי קוראת לי חזק שחברה שלה טובעת והיא לא יודעת לשחות. רצתי מהר לכיוון המים שחיתי חזק ככל האפשר ומיהרתי אליה. הושטתי אותה מהמים שכולה מעולפת. עשיתי לה הנשמה עד שלפתע מים יצאו מפיה ולאט לאט התאוששה. "את בסדר?" שאלתי אותה. "כן, תודה." היא אמרה בחרדה.
לקחתי אותה לסוכת המצילים כדי שתנוח בכורסא שם בנוח. היא שכבה רועדת בכורסא מכוסה במגבת אני הייתי מולה ברצפה וחברה שלה לידה. "דיברתי עם אבא שלך הוא תכף מגיע לבוא לקחת אותנו." אמרה לה חברה שלה. "אז מה מספרות בני כמה אתן?" שאלתי אותן. אני עולה ל י' ואתה?" שאלה אותי הבחורה שהצלתי מהטביעה. "אני ל יא' אמרתי לה." אמרתי לה וחיוך עלה לי באויר והיא גם חייכה אליי. היא קטנה ממני בשנתיים טוב שחושבים על זה, זה לא כזה הבדל. "איך קוראים לך?" שאלה אותי. "אני? גל." עניתי לה. "ולך איך קוראים?" שאלתי. "דורין וזאתי מורן" היא ענתה לי. לפתע צליל נשמע מהנייד של מורן. "טוב.. אוקי אנחנו באות." אמרה מורן בפלאפון ואז ניתקה. "טוב צר לי לעצור את פגישת האוהבים הזאת אבל אבא שלך מחכה למעלה שמחנו ליפגוש אותך רן" אמרה לי מורן. "גל" תיקנה אותה דורין וחייכה אליי. שני הבנות יצאו מסוכת המציל וראיתי את דורין מסתכלת אלי כל שנייה לעבר היציאה לכיוון החניה. בערב אחרי העבודה נשלח לי בפייס בקשת חברות. פתחתי לראות ממי זה. זאת הייתה דורין.
..............
המשחק הסתים 3-0 לטובת הקבוצה היריבה. נכנסנו כולנו למלתחות ומנהל הקבוצה ניגש אליי ושאל אותי "אתה יכול להסביר לי מה קרה לך היום?" שאל אותי יוסי המאמן. "סתם יום חרא" אמרתי לו.. "טוב שלא יקרה שוב זה לא מתאים לך אתה יודע שגורל הקבוצה בידיים שלך אומנם זה רק משחק ידידות אבל פתיחת העונה בקרוב". אמר לי המאמן. " אל תדאג יוסי" ואתה זוכר שאתה ואשתך מוזמנים לשבת?" אמרתי לו. "כן ברור שאני זוכר אין לא יכלתי לבקש חתן יותר טוב בשביל הבת שלי" יוסי התחיל לצאת מכיוון המלתחות. לפתע הודעה נשלחה אליי לנייד. ההודעה הייתה מחסוי.
"כיף לראות שזיכרון של דבר רע שעשיתה משפיע עליך
זה סימן שאתה מצטער על כך.
אז זה הזמן להציג את עצמי אני הבחור שירדוף אותך ימים ולילות.
ואני חושב שאני לא מבצע שום פשע
אני פשוט רוצה להחזיר את הצדק.
להחזיר את הצדק לפושע שלא נענש על מעשהו.
שבגללו אדם חף מפשע נאסר סתם.
לילה טוב שיהיה לך ובהצלחה בעונת המשחקים הקרובה
וכמובן בעונת המשחק שלי ושלך
נ.ב: אל תחשוב ללכת למשטרה כי תאמין לי שאתה רוצה את המשפחה שלך בחיים."
קראתי את ההודעה בפלא בתדהמה בראש שלי עוברים מחשבות מי זה יכול להיות. איך מישהו יודע על הסיפור האמיתי. אז הגיע הזמן שאספר לכם עליו.
......
חופשת הקיץ שלאחר יב'. "אתה בא אליי? אתה יודע שההורים שלי באילת ויש לי בית לבד." אמר לי רוני בטלפון . "אני חצי שעה אצלך" אמרתי לו. התארגנתי ונסעתי אליו. דפקתי בדלת ונכנסתי לביתו. "אני התגעגעתי אליך" אמר לי רוני ועוטף את ידיו סביב צווארי. "גם אני אתגעגע אלייך." אמרתי לו שדמעה התחילה לצאת מגרוני. "למה אתה מתכוון?" שאל אותי רוני. "לזה" אמרתי לו והוצאתי את האולר מכיסי. הוא שם לב לאולר והתחיל להתנגד. "מה אתה דפוק מה יש לך?" אמר לי רוני. "אתה לא תמנע ממני את החלום." אמרתי לו ותפסתי אות חזק ודקרתי את האולר בתוך בטנו. יצאתי משם במהירות. ירדתי במדרגות ככה שאף אחד לא ישים לב ויצאתי החוצה שדמעות לא מפסיקות לצאת מעיניי.