נכנסתי לביתי ראיתי שהשעה כבר מאוחרת, עדיף שאלך להתקלח ולישון,
לוקאס לא הפסיק לשלוח הודעות ולהתקשר אין ספור פעמים אחרי שיצאתי מביתו אך לא עניתי לו
מה שעוד יותר גרם לו להתעצבן לפי ההודעות שלו, כן קראתי כמה מהם אבל אז התחלתי לסנן, לא היה לי כוח אליו, אין לי כוח אליו, מאז שנכנס לחיי הם השתנו ב360 מעלות, ממה שרציתי שיהיו מבדרך שרציתי לבנות לי כדי לא להיפגע שוב, להתרכז יותר בלימודים, לתת מעצמי יותר לעבודה להשקיע בחיים, אבל אז הוא נכנס והדבר היחיד שאני משקיעה בו כרגע זה לחשוב עליו, אני לא יכולה להרשות לעצמי ללכת בדרך שלו, ממש לא, אני צריכה להמשיך בדרך שלי, בדרך שאני חושבת שתהיה לי נכונה לא משנה מה כולם אומרים או חושבים או מה הוא חושב, מה שאני חושבת שטוב ונכון לעצמי זה מה שאעשה,
נכון שיש לי משהו שלא יכול להתנתק ממנו, להתרחק, משהו שתמיד ימשוך אותי אליו בחזרה, אם זה המשיכה שיש לי אליו ואם זה השפתיים שמנשקות אותי כל פעם בהפתעה, יהיה שם משהו שימשוך אותי, אך הדבר הזה עומד להתפוגג, הוא לא יכול להישאר עוד, בעיקר שזה כלפי לוקאס,
המחשבות עליו גורמות לי לתהות האם הוא עושה לי טוב בחיים? או ההפך?, מצד אחד הוא מכאיב לי, הוא לא יכול להתחייב לקשר גם שנינו נרצה, הוא מזמין בנות לבית שלו שאני שם ישנה, הוא דפוק לגמרי וכמו שאמרתי הוא משנה את חיי מקצה לקצה,
אבל מצד שני לפעמים הוא כל כך טוב אלי חמוד כזה, הנשיקות האלא שלו והמילים שהוא זורק לי על זה שאני יפה מבלי לשים לב שהוא גורם לי למבוכה, המקומות שהוא לוקח אותי
הוא פשוט מטומטם שמטריף אותי, הוא פשוט משגע אותי!כל המחשבות האלא עשו לי כבר כאב ראש, יצאתי מהמקלחת לוקחת את הפיג׳מה הקצרה שלי נכנסת מתחת לפוך שלי לא לפני שאני מדליקה מזגן, כן זה נשמע פסיכי פוך ומזגן אבל למי אכפת?!, וככה אני שוקעת לשינה עמוקה בתקווה שמחר לא אקום שפוכה לגמרי מהשעה המאוחרת בה הלכתי לישון
---
צלצול השעון המעורר שלי העיר אותי כמו כל בוקר רק שהבוקר הייתי שפוכה, גמורה, מתה מעייפות,
בקושי יכולתי לפתוח עיין, אחרי אתמול שבקושי עצמתי עיין,
בכל זאת קמתי לעשות אירגוני בוקר,
לא היה לי כוח להשקיע בלבוש אפילו אז לקחתי סתם איזה חולצה שגדולה עלי בצבע שחור, ג׳ינס ונעלי האדידס השחורות שלי, לקחתי תיק עם מה שצריך וירדתי למטה לוקחת שוקו מהמקרר נושקת לאימי על הלחי ויוצאת לכיוון בית ספר
-
הגעתי רואה את ליה שער קופצת עלי כמו תמיד אך הפעם היינו שנייה מליפול מרוב שהייתי עייפה,
״מה קרה לך ליס? את נראית כמו רוח רפאים״ אמרה לי ליה
״אני עייפה בקושי ישנתי״ התלוננתי לה בקול בכייני
״אוו, לא נורא תקשיבי״ אמרה והמשיכה ״יצאתי לדייט אתמול״ ולפני שהשחילה עוד משפט קפצתי עלייה כאילו אני הבנאדם הכי ערני והתחלתי לשאול ״מה? איך לא סיפרת לי?! כלבההה״
״חחחח תקשיביי״ אמרה מתלוננת על חוסר ההקשבה שלי
״יצאנו אתמול והיה מושלם קוראים לו ליאון והיה מדהים״ אמרה והמשיכה ״לא רציתי לספר כדי לא לעשות מזה ביג דיל אבל הינה בכל זאת סיפרתי לך״ אמרה ואני הייתי בשוק ״מה זה לאן הלכתם? מה עשיתם? פרטיםם מעניינים ליה״ אמרתי לה ובדיוק היה צלצול להיכנס לכיתות,
התקדמנו אני וליה לכיתה בעודה מספרת לי כל מה שהלך לה בדייט אתמול, ותאמת אני שמחה בשבילה היא נשמעת מאושרת היא גם לא יצאה הרבה זמן לדייט מגיע לה לחוות אהבה, היא רוצה את זה, אז אולי איתו היא תקבל את זה,
מחשבותיי נקטעו על ידי הצלצול להפסקה, כבר עברו שעתיים?, כנראה מכל המחשבות לא שמתי לביצאתי מהכיתה עם ליה, ואז נזכרתי ששכחתי להחזיר את הספרים ללוקר ״ליה אני הולכת להחזיר את הספרים תתקדמי לקפיטריה אני תכף באה״ אמרתי לליה, היא הנהנה והלכה לכיוון הקפיטריה,
הסתובבתי ממשיכה ללכת ללוקר וכשהסתכלתי ימינה ולא ישר בטעות נתקעתי במשהו קשיח, הרמתי את ראשי וכנראה שזה מישהו ולא משהו, הוא עזר לי להרים את הספרים שנפלו לי מהיד ועזר לי לקום,
״מצטערת״ אמרתי לאותו אחד שנתקעתי בו
״לא, זה בסדר, אשמתי לא הסתכלתי לאן אני הולך״ אמר וחייך חיוך מבויש
״אתה חדש פה?״ שאלתי אותו בעודנו מתקדמים לכיוון הלוקר לשים את הספרים שלי ״כן״ ענה לי ״אז איך קוראים לך?״ שאל
״ליסה״ עניתי ״ולך?״ שאלתי בזמן שאני שמה את הספרים וסוגרת את הלוקר ״קווין״ אמר ״יש מצב נעשה סיבוב תראי לי קצת את בית ספר?״ שאל וגירד בעורפו ממבוכה ״בטח״ אמרתי עם חיוך חתום שפתיים ״עכשיו הפסקת אוכל אז בוא לקפיטריה ניקח משהו לאכול אכיר לך את חברה שלי ואראה לך את המקום, הולך?״ שאלתי
״הולך״ ענה וכך התקדמנו לקפיטריה לוקחים אוכל יושבים עם ליה אחרי שעשינו הכירות קצרה בניהם.
״ליסה״ אמר קווין שסיימנו לאכול
״אא״ עניתי
״יש מצב את מראה לי איפה זה המחששה? אני חייב סיגריה״ אמר לי
״בוא״ אמרתי וקמנו מתקדמים לכיוון המחששה נכנסנו ולגמרי שכחתי שהאדיוט לוקאס פה, דאמט!,
התעלמתי ממנו ומהבלונדה המזויפת שיושבת על רגליו והתקדמתי עם קווין לפינה, שנינו מוציאים סיגריה ומתחילים לעשן,
״לא ידעתי שאת מעשנת״ אמר קווין
״זאת אומרת את לא נראת מישהי שמעשנת״ תיקן את עצמו
״אני מעשנת רק כשאני במצב רוח חרא או שאני בלחץ ממש״ אמרתי
״עכשיו את במצב רוח חרא או בלחץ?״ שאל וגיחך ״לא זה ולא זה, עכשיו סתם באלי לעשן״ עניתי
״את חושבת שתפסיקי מתישהו לעשן בכלל?״ שאל
ולפני שהספקתי לענות קול מאחורי ענה במקומי ״כן וזה יקרה מעכשיו״ תוך שנייה מצאתי את הסיגריה על הריצפה ואותי עם פנים אדומות, לא מסמיקה, מעצבים____________
הינה עוד פרק
מבקשת להצביע ולהגיב , השקעתי עם פרק ארוך בשבילכן
אוהבתת
YOU ARE READING
My babe
Romance״זה לא יכול לחזור״ אמרתי בקול רועד על סף דמעות לא מסתכלת בעיניו ״אני בחיים לא אפגע בך שוב זאת הייתה טעות״ אמר בקול מתחנן ״בדיוק זאת הייתה טעות ועל טעות לא חוזרים פעמיים, אתה היית הטעות שלי לוקאס״ _________________