חייכתי חיוך גדול בעודי מותחת את ידי מעל לראשי, ושמה אותם על הדשא הלח מאחורי. נפגשתי עם ג'ק עוד כמה פעמים לאחר הפגישה הראשונה שלנו, ונהפכנו לחברים טובים. גיליתי שהוא ממש מצחיק, ושיש לנו הרבה תחומי עניין משותפים. יוליה גם כבר מכירה אותו, הם גם ידידים טובים.
"וואו. אתה ממש אובססיבי לדברים האלה." אמרתי עם חיוך, לאחר ויכוח סוער על תועלת האומנות, מצביעה למחברת ציור קטנה שתמיד איתו, אליה מחובר עט. הוא כל הזמן מסתובב איתה, וכמה פעמים קלטתי אותו בשיעורים מצייר ומשרבט בה כל מיני דברים.
"כן..." השיב בביישנות, שלא מתאימה כלל לאישיות הסרקסטית והחצופה שלו.
"אתה תראה לי אותם מתישהו?" שאלתי בסקרנות.
"כן, כמובן." השיב, והביט בי.
התחלתי ממש לחבב את ג'ק, כידיד כמובן, חבל שלא הכרנו קודם.
קמתי ממקומי, מתקרבת לקולר רנדומלי שיש פה בפארק, ושתיתי ממנו מים. לאחר כמה שניות, ג'ק התקרב אלי, בעודו מטיל עלי צל וחוסם את קרני השמש של אחרי הצהריים המאוחרות.
"את בטוחה שאת רוצה לשתות מפה מים? לכי תדעי מי שתה פה לפנייך." אמר ג'ק בספק. הסתכלתי עליו מלמטה, בעוד שהשמש מאירה את עיניו החומות, ונדנדתי בראשי, מפסיקה את זרם המים.
"אני צמאה, מה לעשות." החזרתי.
"כן, אבל לא עדיף ללכת ולקנות בקבוק מים בחנות הקרובה ולא לשתות מאותו מקור מים ששתה בו איזשהו הומלס או כלב?" אמר, מוביל אותי לסופר שמול הפארק.
"אז מה? אם תהיה אפוקליפסה, ולא יהיו מקורות מים נורמליים וכל האספקה תגמר אז נצתרך איכשהו לשרוד, כלומר, נצתרך לשתות כולנו מאותו מקור." אמרתי. נכנסו לחנות, ושמתי את כפות ידי כל כתפי, מנסה לשמור על חום גוף לאחר שהמזגן פועל פה על עוצמה ממש חזקה.
"איך את אוהבת להתווכח על כל דבר קטן." אמר בחיוך, ועטף את כתפי בידו.
"מה לעשות, למדתי ממך." השבתי בגאווה, מתקרבת לקופה, שם היו מיני-מקררים עםבקבוקי מים קטנים.
ג'ק פתח את פיו כאילו רוצה להגיד משהו, ומיד סגר, וחייך. הוא הוציא כמה מטבעות, לקח את המים והלך עוד לפני שהמוכרת הספיקה להציע לנו שקית מסכנה במחיר מוגזם.
***
"טוב, ביי." אמרתי בעודי פותחת את דלת ביתי, מנפנפת בידי לג'ק שליווה אותי עד מקום מגורי.
"ביי, נדבר בטלפון." אמר, ונפנף חזרה. סגרתי את הדלת והתקרבתי ליוליה שישבה על כסא ליד השיש, משחקת במשהו בטלפון.
"היי." אמרתי, והתיישבתי לידה, מציצה במסך הטלפון, איזשהו משחק קרב נגד מישהו.
"היי. איך היה עם ג'ק?" שאלה בהיסח דעת, לא מעתיקה את מבטה מן המסך.
"בסדר. הלכנו לאיזשהו בית קפה ואז הלכנו לפארק. ישבנו שם קצת על הדשא, דיברנו. אחר כך סתם הלכנו לאכול גלידה בקניון ועזרתי לו לבחור נעליים, שזאת הסיבה בערך שנפגשנו." אמרתי, מחכה לתשובתה, שכללה קצת עניין במשחק.
"אז מה, כבר שכחת את דרק? שיט לא אל תעשה לי את זה חשבתי שהיה לכם טוב ביחד תאכל את זה יא הומו אז למה כבר התחלת קשר חדש?" שאלה, ואני התאפקתי לא לצחוק.
"את יודעת שהומו זה אדם בלטינית, נכון? אז טכנית גם אבא שלך הומו." אמרתי, בעודי גונבת ממנה את הטלפון ומכבה את המסך.
"אוי, שתקי. עני לי על מה ששאלתי." אמרה, ולקחה את הטלפון, אך הפעם היא שמה אותו בצד, והפנתה את מבטה לעברי.
"מה כבר יכול להיות עם דרק? קודם כל יש לו ארוסה והם אמורים להתחתן, ולכי תדעי אם הוא באמת נפרד ממנה סופית, ושהוא לא יקפוץ פתאום ויתחתן איתה. דבר שני הוא המורה שלי," לקחתי אוויר, והמשכתי, "דבר שלישי, אנחנו לא עושים כלום חוץ מלהזדיין, ויש עוד כל כך הרבה סיבות, יולי, כל כך הרבה סיבות שזה לא נכון ושזה לא זה. וחוץ מזה, אין כלום ביני לבין ג'ק, אנחנו סתם ידידים." אמרתי טיפה נסערת, כשהמסקנה שדרק הוא לא בשבילי מחלחלת בי. יוליה הסתכלה עלי, כמחכה שאמשיך.
"הוא לא שווה את זה, הוא סתם מנצל אותי לצרכיו האישיים. אין שום סיבה בשבילי, או משהו מיוחד שמחזיק אותי להשאר איתו." מלמלתי בשקט, מביטה ביוליה, שמסתכלת עלי במבט גאה שסוף סוף הבנתי זאת לבדי.
"אז בסופו של דבר את כן יכולה להסיק משהו בעצמך." אמרה בשמחה.
"אוי שתקי." צחקתי, וקמתי מהכיסא מתקרבת לכניסה, נועלת את נעלי הספורט הנוחות והאהובות שלי, לקחתי את המפתחות, והכנסתי לכיס הג'ינס שלי כמה שטרות.
"לאן את?" שאלה יוליה.
"אני הולכת לסופר, נגמרו לי התחבושות. לקנות לך משהו?" שאלתי בעודי נשענת על ידית הדלת.
"מצויין, סוף סוף. מתי פעם אחרונה הצצת במקרר? אין שם כלום כמעט חוץ מכמה פרוסות גבינה צהובה והפשטידה שהכנתי אתמול מהמצרכים האחרונים, הגיע הזמן באמת ללכת לקנות משהו. אני אשלח לך הודעה עם כל הרשימה." אמרה.
הנהנתי, והחלטתי לקחת בסופו של דבר את כל הארנק.
"תתקשרי אלי כשתהיי בקופה, אני אבוא ואעזור לך עם השקיות." אמרה.
"טוב, ביי!" צעקתי וסגרתי אחרי את הדלת.
***
היייי בנות.
איך החופש בנתיים? מקווה שהכל בסדר אצלכן. הפרק יצא קצת משעמם, אבל לא נורא. חודש אחרי שהעלתי את הפרק ועדיין לא הגעתן למטרה... אבל עדיין העלתי אותו. שתדעו שהפרק הזה היה מוכן כבר ממש מזמן, ואם הייתו מגיעות למטרה הייתי מפרסמת גם כן ממזמן. טוב, לא נורא.
מטרה:
16 הצבעות
4 תגובות
אני יודעת שאתן מסוגלות!
לאב יו גירלס, ביוש :)
YOU ARE READING
//Another//
Romance"אני לא אגרום לך לעזוב. אני לא אתן לך לעזוב. את שונה, כריסטינה מרפי, מבינה? אין כמוך יותר." מקווב שתאהבו!
