"את צריכה להגיד לו" דנה אומרת מכניסה את ציוד הביולוגיה לתיקה
"היא צודקת" שובל אומרת מתקדמת לדלת ואנחנו אחרייה
"אני לא מסוגלת הוא ישתגע" אני אומרת שאנחנו מתקדמות לקפיטריה
"אל תסתירי את זה ממנו כמו שאת לא רוצה שהוא יסתיר ממך" דנה מחבקת את כתפי ואנחנו מתיישבות בשולחן אחד מבין כל השולחנות שהיו
"מה שהן אמרו" נועם אומרת ואני מגלגלת את עיניי
"היי שוג" אביאל מתיישב על ידי מנשק את שפתיי
"תגידי לו" דנה לוחשת לי ואני מנידה בראשי לשלילה
"אבישג" שובל מזהירה ואני נאנחת
"אם היא לא רוצה היא לא תגיד לו" נועם אומרת שמה את ידה על פיה במהירות
"מה תגידי לי" אביאל שואל ואני נושכת את שפתיי התחתונה
"היא צריכה להגיד לך שהיא הת-"
"תסתמי תפה יחתיכת פוסטמה" שובל דוחפת את נועם
"זה כאב יזונה" נועם מייבבת מחזיקה בכתפה
"מה את צריכה להגיד לי אבישג?" אביאל נועץ את מבטו בעיניי
"כ-"
"שהיא התנ-"
"את לא סותמת תפה?!" דנה צורחת בעצבים ונועם מורידה את מבטה לשולחן
"הכל טוב נועמצקה, אני יגיד לו" אני ממלמלת קמה ואביאל אחריי מושך אותי מחוץ לקפיטריה
"מה את צריכה להגיד לי?" הוא מצמיד אותי לקיר מחזיק את ידיי ואני עוצמת את עיניי בחוזקה
"אני התנשקתי-"
"את התנשקת עם?" אביאל מחזק את אחיזתו בידיי
"גיא אשר" אני לוחשת בשקט
"זה נגמר אבישג, לתמיד" אביאל לוחש בכאב הולך מהמקום ואני מתיישבת על הרצפה מושכת את רגליי לגופי נותנת לדמעות לזלוג
"גיא עדיין נושם, שינית אותו" ניצן מתיישב על ידיי
"מה שמעת?" אני מייבבת
"שמעתי הכל" הוא מחבקת את כתפיי "למה?" הוא שואל ואני מחברת את שפתיי לקו ישר ורועד
"לא יודעת, זה פשוט קרה" אני מתחפרת בחזהו בוכה
"שמעתי ממנו על אתמול" ניצן מלטף את שערי
"זה היה הרגע הכי טוב בחיים שלי" אני אומרת בקול שקט
"אני מצטער" הוא מנשק את ראשי
-שבוע-
"את לא מפסיקה להקיא" ניצן אוסף את שערי קושר בגומיה
"אז? ווירוס" אני אומרת בשקט מצחצחת את שיניי
"אני לוקח אותך לבית חולים" הוא קובע
"לא. ניץ אני יודעת מה יש לי" אני שוטפת את פי
"תקנה לי בדיקה הריון" אני אומרת בשקט נשכבת חזרה במיטה
"לא לקחת גלולה ליום של אחריי? את סתומה?"
"לא,ניצה בבקשה" אני מתחננת והוא מהנהן יוצא מהחדר
---
"קחי אבל זה -"
"אני יודעת בבוקר, תודה ניצה" אני מכבה את האור וגוף חם עוטף אותי
"אני רוצה להישאר" הוא לוחש לאוזני ואני מהנהנת מתחפרת בחזהו
---
"שוג קומי" הוא מלטף את שערי ואני מתעוררת לאט לאט מתיישבת
"לכי תעשי" ניצן מגיש לי את הקופסא ואני ניגשת בחשש לחדר המקלחת
אני מוציאה את הבדיקה מן הקופסא מתיישבת על מושב האסלה
"אני לא רואה לראות" אני אומרת בפחד מגישה לניצן את הבדיקה מבלי לראות את התוצאה
"מזל טוב את אמא" הוא מציג לי את שתיי הפסים הכהים שמוצגים על המקל
---
"בבקשה תפתח לי" אני מתחננת לאביאל שיפתח לי את דלת ביתו
"מה את רוצה אבישג? זה נגמר, לתמיד." הוא פותח את הדלת זיפים מעטרים את פניו ועיניו הירוקות נראות כבויות כאילו לא קיים הירוק בהן
"אביאל.." אני מגישה לו את השקית והוא פותח מוציא את הבדיקה
"זה של גיא לא שלי מה את מזיינת תשכל ביי אבישג" הוא זורק על גופי את הבדיקה טורק את הדלת בפרצופי.
