למה אני לא יכולה להפסיק עם הספר הזה.?
אביאל פוסע לביתי מלטף את ראשו של אביר מתיישב בסלון ליד כולם, רגליי קופאות ואני לא מצליחה לנשום סדיר, שריריו גדלו, פרצופו היה מעוטר זיפים, שיערו היה מלוכלך מעט ומבולגן, שפתיו היו עבות וורודות נראות כל כך מזמינות והוא חייך את החיוך הממיס שלו שדיבר עם ניצן
הסטתי את מבטי לאביר המתוסכל, הוא חיכה לו 6 שנים כמעט והוא לא קיבל ממנו כלום
"אני עולה להתקלח" אביר אומר בשקט פוסע עם רגליו הקטנטנות אל המדרגות
"בוא לפה גיבור קטן" אביאל אומר ואביר מסובב את מבטו במהירות לאביאל וסימן לו עם ידו להתקרב , אביר מתקרב באיטיות לאביאל שתפס את גופו והושיב אותו עליו במהירות
"הם אותו הדבר" נועם נעמדת לידיי שאור המעוצבן בידייה, לפעמיים אני תוהה עם יש רגע שהילד הזה לא מעוצבן
"באמת לא שמנו לב" שובל אומרת בקול מופתע לנועם מגלגלת את עינייה נשענת על כתפו של נתנאל
"תשתקי פוסטמה" אור אומר לשובל ואביאל נועץ מבט בנועם ששמה את ידה על פיו
"הוא בן חמש וחצי אישה" דנה אומרת ונועם מושכת בכתפייה מורידה אותו לרצפה והוא רץ לחיים
"אאבישג את באה?" אביאל שואל שאביר גורר אותו במעלה המדרגות ואני מהנהנת קצרות לפניי שאני עולה איתם
"זה החדר שלי!" אביר פותח בהתרגשות את דלת חדרו פוסע פנימה עם אביאל
"אני רואה שאתה שחקן כדורגל אה" אביאל מקפיץ על רגלו את כדור הכדורגל של אביר ואביר מהנהן במהירות
"אפשר לשאול אותך שאלה?" אביר שואל בחשש ואביאל מהנהן
"למה עזבת אותי?"
