a vampires revenge

פרק 15

"אתה מסתיר משהו." 

לא יכולתי למנוע מעצמי את התגובה ההיא. הרגשתי כמו בוגדת רק מהעובדה שהתהלכתי לצידו של בליי, שלא נדבר על שניסיתי לנהל איתו שיחה. אבל זה לא שרציתי לדבר איתו, רציתי לדעת מה הוא ודרק זוממים והדרך היחידה לעשות את זה היא להיות ביחסים טובים עימו, לא משנה כמה זה הגעיל אותי. עם כל מה שהוא אמר על אבא שלי, עם כל המזימות, הקטע שהוא דחף אותנו לעולם האנושי, איך יכולתי לסמוך עליו? התשובה היא שלא סמכתי עליו. ואם הוא ינסה לעזור לאש כשאנחנו ניהיה עסוקות בלעזור לריילי? בגלל זה הקבוצה שלנו תכננה מתקפה נגד בליי למקרה ונצטרך להגן על עצמינו מפניו. בתקווה שלא נצטרך.

"אני לא בטוח שאני מבין אותך, נסיכה." בלי הביט בי, עיניו האפורות נעוצות ישר בעיניי. התקדמנו דיי מהר, לפני האחרים. ליאנה, קמיל, לופז וגריי הלכו יחד. הם דיברו על ריילי , דיברו על עוד אפשרויות לשחרר אותה, בהתחשב בעובדה שלא ידענו איפה היא ואיך בדיוק נצטרך לשחרר אותה. לא שלא עברנו על כל האפשרויות האפשריות, עשינו את זה, ואפילו מעבר לכך.

גלגלתי עיניים. "אתה ודרק. אין צורך לשקר לי, בליי. אני לא בוטחת בך בכל מקרה. אתם זוממים משהו ואני רוצה לדעת מה זה."

בליי לא הסיט את מבטו ממני והוא גם לא נראה מופתע, מה שהרתיע אותי. הוא לא היה אמור לדעת שידעתי עליו ועל דרק. הוא היה אמור להיות המום, להכחיש, להגן על עצמו. במקום זה, חיוך עדין הופיע על שפתיו כשהוא לחש "זו החלטה שלך במי את בוטחת ובמי את לא. אני לא יכול לשנות את זה, לא משנה מה אני אעשה. בדיוק כמו שבטחת בג'ון ההוא..." הוא הפסיק לדבר אך ידעתי יותר מדי טוב מה היה ההמשך של המשפט. ועכשיו את רואה את התוצאה. 

נשפתי בבוז. "למה אתה פה בכלל? למה שתרד איתנו?" 

בליי סיבב את ראשו, מביט על שאר הקבוצה שהתהלכה מאחורינו. "אתם אולי חכמים ומתוחכמים אבל שנינו יודעים שלאף אחד מכם אין את הניסיון בקרבות כמו שלי יש." 

שנאתי להסכים איתו. שנאתי את העובדה שאני אמורה להסכים איתו. שנאתי שהייתי כלכך קרובה אליו בעבר, במשך כלכך הרבה שנים. שנאתי את העובדה שהוא מסוגל לבגוד באבי בכזאת קלות. מה אם הוא כרת ברית עם המלאכים? אם הוא היה מרגל כל הזמן? אם הוא רוצה להרוג את אבא שלי כדי להשתלת על הגהינום? זה לא יקרה. אני לא אתן לו.

ברגע שהייתי בטוחה שהתרחקנו מספיק מהיציאה מהגיניום, בטוחה שאף אחד מלמעלה לא יכול להתערב פתאום, התקרבתי אל בליי וחיבקתי אותו. לופז, גריי וקמיל נעצרו והביטו בי בהפתעה. העיניים של ליאנה נשטפו באדום דם וניביה בלטו בזמן שהסתכלה עלי נמרחת על בליי. כרכתי את ידיי מסביבו וחיבקתי אותו חזק יותר. ברגע שבליי התעשת, ולמרות בילבולו, הוא החליט לחבק אותי בחזרה. "אתה יותר מדי בטוח בעצמך." מלמלתי קרוב לאוזנו. ידי נסגרה סביב ניצב חרבו ובעודי מושכת אותה מחוץ לנדן שהיה כרוך סביב מותניו, היא שרטה את זרועו. 

בליי הגיב אוטומטית והתרחק ממני. "מה לעזאזל?"

סימנתי לליאנה לא להתקרב ועיניי לבשו את אותו הצבע כמו שלה. "לא, אין לך את הניסיון הרב ביותר בקרבות, בליי. אני נסיכה, אימון עם חרבות הוא אחד השיעורים שנסיכה חייבת להשתתף  ולהצטיין בו." הסתערתי עליו והנפתי את חרבו באוויר. בליי חסם את רוב המכות שכיוונתי אליו ופעל במהירות. הוא התגלגל הצידה שניה לפני שהחרב היתה נכנסת עמוק לתוך בשרו. קיללתי קללה חריפה וגלגלתי את החרב בידי. "לא רע." 

בליי עיוות את שפתיו. ספק חיוך ספק מכאב מהשריטות על בשרו. שריטות שהבריאו דיי מהר. יותר מדי מהר לטעמי. "לא רע בשביל נסיכה. אבל אני מבטיח לך שאת טועה. את תוקפת את הערפד הלא נכון." 

נשפתי בבוז בשנית. "כאילו שאני אאמין לך." הסתערתי עליו שוב. דוקרת את עורו וחותכת אותו שוב ושוב. התנשפתי ועיניי האדימו והתכההו מרגע לרגע. "אני שמעתי אותך מדבר עם דרק. אתה רוצה להרוג את אבא שלי. אתה מרגל? עובד בשביל המלאכים אולי? אני בטוחה שגם עזרת לאש ההוא לתפוס את ריילי. בן אדם לא יכול לראות אותנו אלא אם כן ערפד מאפשר לו לראות אותנו. ובשביל זה הוא אמור לתת לאותו אדם את דמו." בליי חסם שוב ושוב את מכותיי. "לתת לו את דמו בהסכמה מלאה."

בשלב כלשהוא הוא אחז בניצב ומשך אותי לעברו. "את טועה, נסיכה. אני מבטיח לך שאת טועה. זה לא מה שאת חושבת."

פניו היו קרובות לפניי במידה מסוכנת. עיניי הצטמצמו בזעם. "שלא תעז לשקר לי ככה בפנים." עזבתי את הניצב, מה שגרם לו למעוד לאחור. ניצלתי את הרגע ובעטתי בחזה שלו. כשבליי נפל ארצה, התייצבתי מעליו וריתקתי את ידו לרצפה בעזרת הברך שלי. "אני לא מאמינה למילה שיוצאת לך מהפה, בליי. דחפת אותנו לעולם האנושי. התוודת על כך מול אבא שלי. אז תפסיק עם השקרים. אתה לא.." לא הצלחתי לסיים את המפשט כי הוא בעט בי בחוזקה והעיפו אותי אצידה.

בליי צרח לאחר שנשמע קול של יריעה. זרועו דיממה והוא תפס אותה בידו בכדי לעצור את שטף הדם. עיניי נפערו. זה היה מכוון אליי. "בליי!!!" הוא התגלגל לאחור רגע לפני שקליע כסף נורה ישר לאדמה מחתחיו. קמיל רעדה ונעלמה משדה הראייה שלי. לופז גם כן נעלמה אך במקום שבו עמדה קודם לכן עמד זאב לבן בעל עיניים אפלות ורצחניות. ידיו של גריי העלו להבות אדומות וליאנה הסתערה על האדם שירה על בליי.