נקודת מבט ברנדון:
אני כבר לא נושם, עוד יומיים ההצעה, הייתי חייב להרחיק את אלינור מהאזור וכמובן שמשמיים לייזה קראה לה לעזור לה עם השמלת כלה, היא רצתה להשאר אבל לבסוף שכנעתי אותה ללכת. העמדתי את כל החברים והמשפחה שלי ושלה על הרגליים לקראת ההצעה, זה חייב להיות מושלם, אני משחזר את איך שהצעתי לה לצאת איתי, רועדות לי הרגליים רק מלחשוב על זה, אני מתרגש, אני מתרגש להציע לאהבתי הראשונה והאחרונה נישואין.
נקודת מבט אלינור:
אז הגעתי לLA ולייזה הסבירה לי מה היא מתכננת "בבוקר תהיה החתונה עם הכומר וכל המשפחה ובערב תהיה מסיבומבה (מילה של ליטל -הערת הכותבת) כזאתי" היא אומרת ואני מהנהנת "אז צריך לבחור לפחות שתי שמלות" אני אומרת והיא מהנהנת "טוב יאללה בואי נצא" היא אומרת ואנחנו נוסעות מהאוטו שלה אל עבר הסלון כלות.
הגענו ועכשיו אנחנו מחפשות שמלה לבוקר "לא, לא, לא, אטום מידי, חשוף מידי" אלה בערך המילים היחידות שיצאו ללייזה מהפה שהיא ניסתה לבחור שמלה "את זאת" היא אמרה וקמתי לראות את השמלה, היא הייתה בצבע גוף עם תחרה לבנה מעל "איך?" לייזה שאלה "מהממת" אמרתי ואחרי שמדדה קנינו אותה ועברנו לאזור אחר של שמלות.
"נוו לייזה בחייאת מדדת כבר מיליון שמלות" אני נאנחת "בסדר נוו אחת אחרונה" היא אומרת ויוצאת מתא ההלבשה עם שמלה מהממת, היה לה שרוולים ארוכים מתחרה, הגב היה חשוף, היא הייתה צמודה עד אחרי הישבן ומשם היא יותר משוחררת עם שובל רגיל ומעליו תחרה "את לוקחת אותה" אני קובעת "בטוח?" היא שאלה והנהנתי "יאללה תחליפי לבגדים הרגילים שלך ולקנות" אני מזרזת אותה ותוך 5 דקות היא כבר לבושה בבגדים שלה עם השמלה ביד.
שילמנו על השמלה "אני כל כך שמחה שבאת איתי" לייזה אומרת כשאנחנו נכנסות לאוטו "בכיף, אני משלבת בין דברים, אני גם נהנית איתך וגם מצלמת סצנות לסרט" אני אומרת "קשים חייה של שחקנית" היא אומרת ואני צוחקת "כן.. אבל אני חוזרת מחר בערב כי עוד יומיים חל יום ההולדת שלי" אני אומרת ולייזה מהנהנת.
הגענו לסט וישר הלבישו ואיפרו אותי "אלי אנחנו נעבוד עכשיו על הסצנה הראשונה, את מציגה את עצמך ואת החיים שלך את מוכנה?" ריק שאל והנהנתי "כולם למקומות, 3...2...1 אקשן!" הוא צעק והתחילה הסצנה.
נקודת מבט נוגה (הדמות של אלינור):
"ג'סיקה הלכתי להתראות" אני צועקת לאחותי הגדולה ויוצאת מביתנו הקטן. אני נוגה מרטין בת 20 מטקסס, אני עובדת במסעדה מול הים כדי לפרנס אותי ואת אחותי. אנחנו יתומות, הורנו מתו בתאונת מטוס ונשארנו רק שנינו לבד מול העולם. השעה היא שעת ערב מאוחרת, בדיוק מתחילה המשמרת שלי "היי בוס" אני אומרת לבוס שלי ארי "בוקר טוב, כדי שתזדרזי עוד 5 דקות מגיעים אנשים חשובים ואני רוצה שתמלצרי אותם" הוא אומר ואני נותנת לו הנהון אחד.
~סוף סצנה~
YOU ARE READING
Why did it happen to me?
Teen Fictionלמה זה קורה לי? זה סיפור על ילדה בשם אלינור (כולם קוראים לה אלי) פרח שעוברת דירה מבואנוס איירס (ארגנטינה) לניו יורק (ארה״ב). היא בדיוק עולה לכיתה יא ועוברת הרבה דברים טובים אבל גם רעים פוגשת אנשים חדשים ואולי גם אהבות? ***הסיפור בעברית*** ...