-פרק 1-הצחוק שלו

124 7 7
                                    

7:00בבוקר
התעוררתי לבוקר רועש מלא צלצולים .
פקחתי את עיני וראיתי את הפלאפון ונזכרתי , נזכרתי ששמתי את הפלאפון על מצב מעורר אז גששתי בידי כדי לכבות אותו עד כדי מתיחת ידיים שמאמצת אותי להתקרב לפלאפון שלי.

התבאסתי שעוד שבוע מתחיל
לימודים כרגיל
ואני אמורה להספיק להגיע להסעה לפני 7:25

אני לומדת מחוץ לעיר
בעיר שלי יש בית ספר אבל הבית הספר שלומדים בו לא טוב מבחינה לימודית וחברתית ,הרמה שם נמוכה מאוד

והתלמידים שם מופרעים ומורים כל שבוע מתפטרים ויש רק בית ספר אחד ענקי בעיר שלי שכולל יסודי ,וחטיבה וכמובן תיכון.

נשמע צפוף? לא בשבילנו , למדתי ביסודי והחטיבה שם, לכן אני יודעת את כול הזוועות .

מיד אחרי החטיבה ההורים החליטו לחפש לי מסגרת הרבה יותר טובה ברמה הלימודית והחברתית ומצאתי מחוץ לעיר .

להגיע לבית הספר שלי שנמצא מחוץ לעיר, זה לוקח פחות מחצי שעה אם נוסעים בהסעה ,בדגש על המילה אם,הנהג מגיע בדיוק על השעה 7:25 השעה שבה אני אמורה להיות בתחנה ולעלות עליו.

תבינו יש מלא ילדים בעיקר בגילי 16-
18 בנים ובנות שלומדים גם בעיר שאני בה לומדת, אבל הם לומדים בבית ספר אחר , האחראים על ההסעה ריכזו את כול התלמידים שלומדים באותו עיר ומפזרים אותם לבית הספר שלהם.

חזרתי לישון אחרי שכביתי את הפלאפון
"נועה ?לקום!קומי !אין לך הרבה זמן!". צועקת אמא שלי ,נכנסת לחדר ומנערת אותי מהמיטה כדי שאקום .

"בסדר אמא , בסדר אני קמה אוף". אני אומרת בקול עייף
כשהיא רואה שאני באמת קמה היא רצה למטבח להכין סנדוויץ לי
ולאחים שלי.

יש לי שני אחים קטנים ושלוש בנות גדולות בגילאי 11-15
אני הבכורה ,כן 6 ילדים יחד איתי.
הרבה רעש אבל רעש של משפחה
ואני אוהבת את המשפחה שלי מאוד.

"שכחתי לעשות מערכת!". אני אומרת לעצמי ומיד מתחילה בעבודה
ותוך כדי מנסה לסרק את השיער

כשסיימתי עם המערכת ולסרק את השיער מיד אני עוברת למקלחת לצחצח שניים ולשתוף פנים.

את הבגדים הכנתי מראש
אני לוקחת את המטען למקרה שלא תהיה לי סוללה בפלאפון ובקבוק מים שלא אהיה צמאה ושמה אותם לתוך התיק.

והדבר היחיד שנשאר לי זה האוכל ובשנייה גם אותו לקחתי מאמא שלי שמתי לתיק ויצאתי לדרך .

השעה7:22
"עוד שלוש דקות!!". אני מתנשפת מהריצה .
יש לי חברה שאין עליה , היא מאוד מצחיקה אותי וחברה טובה ושמה אודל
ויחד אנחנו עושות אין ספור צחוקים וחופרות על כל הנושאים שבעולם.

היא בדיוק מתקשרת .
"אודל,תעכבי את הנהג אם אני לא אספיק להגיע לתחנה ". אמרתי
"איפה את נמצאת עכשיו?". היא שואלת

Start with youWhere stories live. Discover now