אז הנה אני מנסה לעמוד בהבטחה שלי, הנה עוד פרק!
-
הרגשתי רע, למען האמת רע זו לא הגדרה מספיקה, הידיים שלי רעדו, הרגשתי שאני לא מסוגלת לעמוד ורציתי להקיא. הבטתי בכתב היד המסולסל וצנחתי על אחת הספות המרופטות בבית שלנו, משתדלת לשמור על הנשימות שלי, לא רציתי לקרוא את זה.
לא רציתי.
לא רציתי לחשוב על זה, לא רציתי להרהר באפשרות שהיא תחזור, לא רציתי שוב להרגיש את הצער על זה שהיא עזבה, את רגשות האשם. רציתי להעלים את כל הרגשות שהמכתב הזה הציף.
אז, הלכתי לריו.
לא הרעיון הכי חכם שיש, אבל לא רציתי לחשוב, אלוהים כמה שלא רציתי לחשוב, ברגע שאניח לעצמי לחשוב על הדבר הזה, אני אאבד את עצמי. לא ציפיתי מריו לעצור אותי מלשכב איתו, הוא היה הבחור ששוכב עם כל אחת, נכון? מה רע להוסיף את אנה לרשימה? אבל הוא לא הסכים ואני הייתי שבורה כל כך, ריקה כל כך והייתי חייבת להשלים את מה שחסר.
מפה לשם מצאתי את עצמי מתקשרת לג'סי.
"אנה!" היא שמעתי אותה אומרת, הייתי יכולה לספר לה מה אני מרגישה, הייתי יכולה לשתף אותה אבל כמובן, אני בונקר ואני מעדיפה להתמודד עם הרגשות בעצמי.
"אה, היי." אמרתי, "יש היום איזו מסיבה או משהו?" עצמתי את עיניי והכנתי את עצמי לתגובתה.
"מה?! ממתי את רוצה ללכת למסיבות?" היא צעקה.
טוב ג'סי, ממתי שאמא שלי החליטה להראות סימני התעניינות בחיים שלנו.
"אני פשוט... רוצה קצת להשתחרר." טוב, זה לא שקר.
"מוזר... אבל... האמת היא שאריק הזמין אותי למסיבה היום." היא אמרה.
"מעולה." אמרתי ואחרי שהיא ניתקה בהיתי בצג הפלאפון, ידעתי שהו החלטה לא טובה, מאוד לא טוב במיוחד לאנה השקולה והמחושבת.
אבל זו הייתה הדרך היחידה לברוח מהרגשות שלי
***
השארתי לאדריאנה פתק וקצת אוכל במקרר, לא אהבתי להשאיר את האחים שלי לבד, אבל לילה אחד לא יעשה כלום.
לבשתי את אחת השמלות היחידות שהיו לי בארון ולבשתי לאירועים מיוחדים בלבד מה שהזכיר לי את המסיבה הקודמת, לא רציתי להיזכר בזה, לא רציתי להיזכר איך ריו הביט בי, איך הוא חייך והתגרה בי. אנחנו כבר לא ביחד, קול קטן בי רצה לשלוח לו הודעה, להתנצל על ההתנהגות המטופשת שלי.
השתקתי את הקול הזה.
פרעתי מעט את שיערי הקצר ושמתי מעט עיפרון שחור - על מנת להדגיש את עיניי - דבר שביום-יום לא הייתי עושה, אבל הנחתי לעצמי לעשות את זה.
כשירדתי למטה מכוניתו של אריק, שהייתה די יוקרתית, חנתה בחניה בבניין שלי, ג'סי הייתה שם גם וטיילר, אחד החברים של אריק, לא הרגשתי נעים לידו מאחר ואני וריו התבדחנו על חשבונו באחד הימים. הוא הסמיק מעט כשראה אותי ותהיתי איך אני נראית בעיניו.
YOU ARE READING
הכל בסדר
Любовные романыאנה מעולם לא דיברה על חיי המשפחה שלה מול אנשים אחרים, בעיקר מפני שכל אדם שהיה שומע על מה שהולך בבית שלה, היה ממהר להרים טלפון למשטרה או למשרד הרווחה, והיא לא רצתה שזה יקרה. ריו מעולם לא ראה את הדברים בדרך שחבריו ראו אותם, הם תמיד חשבו שריו חי חיים י...
