התעוררתי למשמע קולות מוזרים. לקח זמן עד שראייתי החלה להתבהר. מולי עמד אותו איש שרדף אחרי- "מי אתה? " אמרתי, הייתי בטוחה שלאחר ששברו את המפרקת שלי במהירות אני אמות, או שאני מתה? אף פעם לא האמנתי בחיים שלאחר המוות,כנראה שאצטרך להאמין מעכשיו.
"ג'ייק, ג'ייק הנדרסון." אמר בחיוך לעגני.
כשעיניי התחילו לראות בבהירות הבנתי שהוא נער,פחות או יותר בגילי, מה שגרם לי לתהות עוד יותר איך כוחו היה חזק כל כך. "מי אתה? " אמרתי בפנים מפוחדות, לא ידעתי איפה אני, הייתי סגורה בתוך חדר שכולו לבן, שידה לבנה, מיטה לבנה, דלת לבנה, הרגשתי כמו בחדר ניתוחים, או בגן עדן.
"טוב אני מבין שאת ממש סקרנית לגביי" ענה וקרץ לי -"אבל להגיד לך כבר מעכשיו זה מהר מידיי. "
לא ידעתי ממה יותר לדאוג,מהאגו הגבוה שלו או מהחוזק שלו.
"איך אני לא מתה? " שאלתי "אתה שברת לי את המפרקת. "
הוא צחק צחוק קל וענה לי-"כנראה אני לא היחיד שיש בו משהו מוזר, אה? "
למראה מבטי הנוקשה הוא המשיך בדבריו. "בכל אופן סליחה שפגעתי בך, אני בסך הכל ממלא הוראות."
"של מי? " שאלתי בתגובה מהירה. הרגשתי כאילו עושים על חשבוני מתיחה או משהו, רעד עבר בי כשהתחלתי לחשוב שכל זה מציאותי.
"אחח" נאנח ונשען על הקיר "עם כמה שאת קטנה יש לך הרבה שאלות. "
הרגשתי את חום גופי עולה. קמתי מהמיטה ונעמדתי על שתי רגליי בזהירות מפני הסחרחורות. "אני הולכת. " קבעתי בתקיפות בתקווה שהוא לא יפגע בי שוב.
"תלכי. " אמר בקלילות למרבה הפתעתי "את תכירי את המקום כשתצאי אנחנו שתי רחובות מליד הבית שלך. "
במקום ישר לברוח ולרוץ רגליי נעמדו במקום, פחדתי שאולי הוא טומן לי מלכודת. "למה אתה נותן לי ללכת? "
שאלתי בטיפשות "אתה לא אמור לבצע הוראות? "
קולו שוב השמיע קול של גיחוך, הוא התקרב אליי קצת יותר מידיי קרוב ממה שציפיתי ולחש לאוזני- "את יכולה ללכת, זה לא אומר שאני מוותר לך, אני עוד אמצא אותך שוב. "
YOU ARE READING
"שקר זה שם המשחק"
Teen Fictionהיי כולם! אני מקווה שתאהבו את הסיפור! הזאנר שלו זה פנטזיה ורומנטיקה לנוער, אשמח לשמוע ביקורות:-) כל הזכויות שמורות למשתמש זה- Alex360
