מצאתי אהבה ?

פרק 3

כמו תמיד קמתי בשש בבוקר, הייתי ערה אבל לא רציתי לקום מהמיטה בהיתי בתקרה במשך כמה זמן ונזכרתי בריב שהיה לי עם ג'וש, נזכרתי איך אחרי שחזרתי מהבניין 13 ראיתי אותו יורד במדרגות ואני חלפתי על פניו כאילו לא היה שם אף אחד. עבר כבר שבוע מאז אנחנו לא מדברים וזה חסר לי אני מודה, חסר לי השיחות איתו הוא היחידי שהבין אותי וסיפרתי לו הכל מהכל והכול ועכשיו כלום. פתאום שמעתי דפיקה בדלת
" אפשר להיכנס ?" ג'וש שאל
"כן" עניתי והוא נכנס לחדרי. היה שקט לכמה דקות הסתכלנו אחד על השנייה בשקט מוחלט והורדתי את הראש.
" אני לא רוצה לשנות אותך" הוא אמר והרמתי את ראשי
"את מיוחדת ואת האחות הכי טובה בעולם אז למה שאני אשנה אותך?" ג'וש אמר והחזקתי את הדמעות שלא יפלו על פני.
"ח-חשבתי שאתה רוצה... כמו שהן שינו" אמרתי מגמגמת והורדתי את ראשי למטה
"זה שאחרים רצו לשנות אותך לא אומר שאני רוצה" הוא אמר ונפלו הדמעות, הוא התקדם לכיון המיטה וישב לידי ואמר
"הם ניסו ואני לא, אני לעולם לא אשנה אותך!!" הוא אמר. הרמתי את ראשי וחייכתי אליו "סוף סוף חיוך, התגעגעתי לחיוך הזה " הוא אמר וחייכתי עוד יותר ממקודם הוא חייך חזרה והלך לכיון הדלת.
" השעה כבר 6:30 לכי להתארגן" ג'וש אמר והינהנתי בראשי והלכתי למקלחת הפרטית שלי שהייתה בחדרי. צחצחתי שיניים וחשבתי לעצמי 'ג'וש היחידי שראה אותי מחייכת... זה נחמד' ויצאתי מהמקלחת. התלבשתי, הסתכלתי בשעון והשעה הייתה 7:00 'חצי שעה התארגנתי' חשבתי לעצמי וירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר. כשגמרתי לאכול ניקיתי את המקום שלי, לקחתי את התיק והלכתי לכיוון הדלת "ג'ון... אבא יכול לקחת אותך ואת ג'וש" אמא צעקה לי
"אני אוהבת ללכת לבית הספר.. אבל תודה בכל מקרה " אמרתי לה ויצאתי מהדלת. אחרי כמה דקות של הליכה שמעתי מישהו קורא לי מאחורה, הסתובבתי וראיתי את ג'וש "חכי לי" הוא צעק ונעמדתי במקום. הוא רץ אלי וכשהגיע אלי נעמד במקום
"אתה לא הולך עם אבא כמו כל בוקר?" שאלתי אותו מבולבלת
"לא היום אני הולך עם אחותי הקטנה" הוא אמר וחייכתי
אחרי כמה דקות הוצאתי את הטלפון מהכיס הסתכלתי בטלפון השעה הייתה 7:45 והחזרתי אותו "פה הדרכים שלנו נפרדות" ג'וש אמר
"אתה לא בבנין שליד הבניין שלי?" שאלתי אותו
"יש לי שעתיים כימיה אז אני הולך לבניין של המעבדות" הוא אמר והנהנתי "ביי" אמרתי לו והוא אמר לי חזרה ונפנף לי לשלום. תוך כמה דקות הייתי ליד הכניסה של בית הספר ולא בשער כי אותו עברתי ממזמן וכמו כל יום שמקובלים של השכבה היו על הספסלים ליד הכניסה, אבל כשהסתכלתי עליהם ראיתי שדרק מסתכל עלי בינתיים שכל השאר מדברים או יותר נכון צועקים 'זה בטח רק בראש שלי... למה שהוא יסתכל עלי?' חשבתי לעצמי והזזתי את הראש ישר ונכנסתי לבניין.

נקודת מבט דרק:

קמתי מהמיטה בבוקר אחרי שאמא שלי ניסתה להעיר אותי 50 פעם בערך, הסתכלתי לתיקרה ושוב הילדה הזאת הופיעה מולי בדמיון. 'למה אני חושב עליך כבר שבוע בלי הפסקה? למה אני לא מצליח להוציא אותך מהראש שלי? מי את?' חשבתי לעצמי. הסתכלתי הצידה וראיתי את אמא שלי "דרק קום אתה תאחר" היא אמרה לי "בסדר אני קם" אמרתי לה ונכנסתי לחדר אמבטיה שהיה בחדר שלי. הסתכלתי במראה ושב הילדה הזאת הופיע מולי 'אני ימצא אותך...מבטיח' אמרתי לעצמי. צחצחקתי שיניים התלבשתי וירדתי למטה, אמא שלי הכינה לי סנדוויץ' היה אפשר להריח כל הבית הסריח מיזה. היא הניחה את הסנדוויץ' ובקבוק המים על השיש, לקחתי אותם שמתי בתיק, נתתי נשיקה לאמא בלחי (כי אם לא היא הורגת אותי) והלכתי. כל הדרך רק במחשבות על אותה ילדה שאני לא מצליח להוציא מהראש "דרק" שמעתי מישהו מאחורה קורה לי הסתובבתי אחורה וזה היה בן. עצרתי וחיכיתי לו שיגיע אלי
"קראתי לך שעה.. על מה אתה חושב?" הוא שאל אותי
"חשבתי על משהו" אמרתי לו "מישהו או מישהי?" הוא שאל אותי והיה נראה שהוא ידע את התשובה,הסתכלתי עליו ושתקתי
"שוב הילדה הזאת?" הוא שאל עם פרצוף של עוד פעם היא
"מה אני יעשה אחי... אני לא מצליח להוציא אותה מהראש שלי, כאילו היא חרוטה במוח שלי ולא רוצה לצאת" אמרתי לו
" אתה לא מכיר אותה ואתה לא יודע מי היא, חוץ מזה כל הבנות שיש בבית הספר מטורפות עליך בצורה מפחידה מה נדלקת עליה?"
"לא יודע אבל היא לא יוצאת לי מהראש". בן הינהן והמשכנו ללכת לכיון הכניסה של בית ושמענו מישהו קורא לנו מאוחרה,זה היה רועי. חיכינו לו והמשכנו להתקדם לכניסה הספר אבל כמו כל בוקר400 ילד תפסו אותי את בן ואת דניאל והושיבו אותנו על הספסלים וכמובן שאני באמצע. "דרק" שמעתי קול של בחורה קוראת לי חשבתי לרגע שזאת הילדה שלא יוצאת לי מהראש במשך שבוע אבל לא זאת הייתה לינוי "דרקוש התגעגעתי אליך" לינוי אמרה ובאה לנשק אותי אבל קמתי והלכתי לבן ודניאל
"לא מבין מה יש לה ממני " אמרתי להם
"הילדה מאוהבת בך מכיתה ט' מה חשבת ?" דניאל אמר לי
"כן אבל תפסיקי להידבק אישה" בן אמר ואני ודניאל צחקנו. תוך כמה שניות 800 ילד החזירו אותנו למקום שלנו,השעה הייתה . ישבנו שם ואני במקום להקשיב לכולם רק המשכתי להגיד לעצמי 'אני ימצא אותך'. הסתכלתי על הבנות שעוברות בתקווה למצוא את אותה ילדה שלא יוצאת לי מהראש. הוצאתי את הטלפון מהכיס וראיתי שהשעה הייתה 7:40 , החזרתי את הטלפון לכיס והמשכתי להסתכל על הבנות שנכנסות ויוצאות מהכניסה. אחרי כמה זמן התייאשתי והסתכלתי רק ישר ואז.... ראיתי אותה
הולכת לכיוון הכניסה כשהשיער שלה מתנפנף ברוח. פתחתי עיניים ולא יכולתי להפסיק להסתכל. אחרי שניה היא הסתכלה עלי חזרה, שוב שקעתי בעיניים שלה ' היא כל כך יפה איך אף אחד לא שם לב אליה?' חשבתי לעצמי בזמן שאני לא יכול להוריד ממנה את העיניים. באותו רגע שהסתכלנו אחד על השנייה הכל היה איטי יותר מהרגיל כמו בסרטים לאט לאט ראיתי אותה מתרחקת ומזיזה את מבטה ממני אבל עדיין לא הורדתי את העיניים
"דרק אחי מה יש? על מה אתה מסתכל?" בן שאל אותי
"על מי הוא באמת מסתכל?" דניאל שאל את בן
"אין לי מושג אחי" בן אמר והם הסתכלו עלי בנתיים שכל שאר הילדים האחרים ממשיכים לדבר כאילו כלום. אחרי כמה זמן התעוררתי מהצילצול וכל שאר הילדים שהיו מסביבי מסביב בן ומסביב דניאל ורק שלושתינו נשארנו
"דרק אחי אתה בסדר? " בן שאל אותי
"אחים שלי.... מצאתי אותה" אמרתי להם והם הסתכלו עלי המומים
'מצאתי אותך' חשבתי לעצמי ונכנסנו לבית הספר

אז ככה הסתיים הפרק השלישי של הספר שלי...
מה אתם אומרים עליו ?
יפה ? רע ? משעמם ?
תכתבו לי הכל, אני אשמח לדעת את דעתכם
מקווה שנהנתם
אוהבת 😙