מצאתי אהבה ?

פרק 6

נקודת מבט דרק :

התעוררתי בבוקר כשאני רואה שאמא שלי מלטפת לי את הראש
"דארקי... קום כבר 7:10 אתה עוד תאחר "
"אני קם עכשיו אמא " אמרתי לאימי בקול ישנוני.
היא הלכה והשאירה אותי לבד, הייתי עוד כמה רגעים במיטה וקמתי ממנה. הלכתי למקלחת לצחצח שניים ולשטוף פניים אבל במקום זה הסתכלתי כל עצמי ואמרתי לעצמי " אני אמצע אותך". חייכתי לעצמי והתחלתי לצחצח שניים ולשטוף פנים. כשסיימתי הלכתי לחדר של מיקה כדי להעיר אותה. כשפתחתי את הדלת ראיתי שוב את החדר החשוך שלה כשהיא מחבקת את דרקי הבובה שקניתי לה. היא ישנה ונראתה רגוע אחרי הרבה זמן אז החלטתי לא להעיר אותה ולתת לה לישון. כשסיימתי להתלבש ירדתי למטה למטבח, ראיתי את אמא שלי ליד השיש חותכת ירקות לסלט.
"בוקר טוב ליפייפיה הנרדמת" אמי אמרה לי.
צחקתי " בוקר טוב אמא " אמרתי לה ונשקתי אותה בלחי. התיישבתי על הכיסא ליד השולחן ואמא הניחה על השולחן שתי צלחות שהיו בהן מקושקשת ולידה חתיחות של מלפפון ועגבינה. אמא התיישבה לידי ושנינו התחלנו לאכול. כשסיימתי שמתי את הצלחת בכיור, לקחתי את התיק של בית הספר, נשקתי לאמא בלחי והלכתי לבית ספר.  כשהגעתי קרוב לכניסה אמרתי לעצמי "תודה לאל שסוף סוף כל אלה שמכריחים אותי לשבת על הספסלים ליד הכניסה כבר לא יושבים שם. כשהייתי קרוב לכיתה ראיתי את בן ואת דניאל מדברים אחד עם השני .
"בוקר טוב אחי " אמרתי לבן ודניאל וחיבקתי אותם אחד אחר השני 
"בוקר טוב אחי" בן אמר לי חזרה כשחיבקתי אותו וכך עשיתי גם אם דניאל . דיברנו קצת אחד עם השני ושמעתי צליל של מישהו רץ הסתכלתי הצידה וראיתי את מאי רצה אלינו, היא חייכה אלינו וקראה לי "דרק"
"מאי שלי התגעגעתי " בן התקדם ואמר ופתח את שתי ידיו אליה בצורת חיבוק אך במקום להגיד לו בוקר טוב היא ישר באה אלי
"דרק אני יודעת" מאי אמרה לי מתנשפת
"מה את יודעת ? מאי תנשמי " אמרתי לה ברוגע
"אני יודעת איך קוראים לבת האתה שאתה מחפש כל הזמן" מאי אמרה לי ועיני נפתחו בפניה
"נו קדימה ספרי לי" אמרתי למי במתח, רציתי כל כך לדעת מי זאת .
"אוקי אז ככה, היום בדרך לבית הספר ראיתי אותה הולכת לכיון בית הספר עם ג'וש כהן וכש-"
"מי זה ג'וש כהן? " שאלתי אותה לא מבין מי הוא
"ג'וש כהן הוא הילד הכי חמוד שיש בשכבת י'ב מלא בנות אוהבות אותו וגם בנים הם אומרים שהוא אחלה גבר " היא אמרה מתנשפת ובולעת את הרוק שהיה לה בפה
"אוקי " אמרתי לה חסר רוגע
"קיצר, ראיתי אותם הולכים ביחד ואז שאלתי מישהי בשכבת י'ב מי זאת והיא אמרה לי שזאת אחותו וקוראים לה ג'ון כהן" מאי אמרה לי ועיני נפתחו ושפתיו נפרסו לחיוך
"ג'ון, קוראים לה ג'ון " אמרתי תופס את שתי כתיפיה של מאי מחייך חיוך מרוצה
"איזה שם מוזר זה ג'ון לבת " בן אמר
"זה שם מיוחד לילדה מיוחדת " אמרתי לבן מחייך
"אבל.." מאי אמרה קצת בעצבות
"אבל מה ? " שאלתי אותה
"ממה שהבת הזאת משכבה י'ב אמרה , ג'ון לא מדברת בכלל עם אף אחד. אף אחד בבית הספר לא שמע אותה מדברת חוץ מאח שלה" היא אמרה לי ופניה ירדו אל הרצפה
"אל תורידי פנים, אני מודה לך מכל הלב שלי את אמרת לי איך קוראים לילדה שלא יוצאת לי מהראש " אמרתי לה ומתחיל ללכת
"לאן אתה הולך ? " בן צעק לעברי
"אני הולך לבדוק מה יש לנו עכשיו במערכת, אולי יש לי שוער מתמטיקה" אמרתי לו
"מה הקשר מתמטיקה עכשיו ?" דניאל צעק לי
"כי זה השיעור היחיד שיש לנו איתה" צעקתי
"טוב חכה אנחנו באים איתך" דניאל צעק לי והם התחילו לרץ אחרי עד שהגיעו אלי . פתחתי את הלוקר שלי מסתכל במערכת ורואה שבשעה שלישית ורביעית יש לי מתמטיקה, שמחתי כל כך שיש לי מתמטיקה היום, כל כך רציתי לראות אותה ולדבר איתה, רציתי להכיר אותה. השעה הראשונה חלפה מהר אבל השנייה כל כך לאט שלא יכולתי יותר כמעט השתגעתי, רציתי כל כך לפגוש אותה, את ג'ון שלי .'כמה מוזר לקרוא לה ככה' חשבתי מחייך לעצמי כמו טמבל.  הצילצול של ארוחת הבוקר קטע את מחשבותי, בן שישב כיסא לפני הסתובב אלי ודניאל בא אלינו וחיבר את השולחן שלו לשלי כך שהיינו 3 בנים עם 2 שולחנות. השולחנות של בית הספר הזה הם אישים כך שרק אם אתה מחבר 2 שולחנות יוצא לך שולחן אחד רגיל. הוצאתי את כופסת האוכל שאמא שלי שמה לי בתיק והנחתי אותה על השולחן, כך עשו גם דניאל ובן . פתחתי את הקופסא וראיתי איך היא מחולקת לשלושה חלקים, חלק אחד גדול ו 3 קטנים. בחלק הגדול היה סנדוויץ' חתוך ל4 חתיכות קטנות , באחד החלים הקטנים היו מלפפון ועגבניה חתוחים, בחלק האחר היה תותים ובחלק האחרון היו עוגיות שוקולד ממש קטנות שמיקה תמיד מכינה לי לבית הספר. מעל המכסה של הקופה היה מזלג, הוצאתי את המזלג ממקומו והתחלתי לאכול. כשסיימתי לאכול הייתי צמא מאוד, באתי להוציא את בקבוק המים שלי מהתיק עד שנזכרתי ששכחתי אותם על השולחן של פינת האוכל.
"אני הולך לקנות מים רוצים לבוא איתי ? " שאלתי את בן ואת דניאל
"מה יצא לנו מזה ? " שאל דניאל ובן הנהן לידו
"סוכריה חמוצה" אמרתי לו
"נו אז למה מחכים באו כבר" דניאל אמר מושך אותי ואת בן עד הקפיטריה, החולשה של דניאל זה סוכריות חמוצות מזל שהן עולות רק שקל. כשהגענו לקפטריה עמדנו ליד התור מחכה שכמות הילדים תקטן, הסתכלתי לצד שמאל וראיתי את ג'ון לוקחת בקבוק מים משלמת והולכת. לרגע היא הסתכלה עלי כשיערה מתנפנף והחזירה את הראש לכיונה, חייכתי לעצמי והרגשתי טוב שאני יודע את שמה סוף סוף.

נקודת מבט ג'ון:

לקחתי בקבוק מים והסתכתי הצידה, ראיתי את דרק מסתכל עלי והחזרתי את מבטי לרצפה. שתיתי את המים שקניתי והלכתי ללוקר לקחת ספר ומחברת מתמטיקה לפי מה שכתוב במערכת . כשהגעתי לכיתה ישבתי במקום הקבוע שלי ליד החלון הסתכלתי על התלמידים שהולכים ושבים למקומות שהם צריכים להיות. הצלצול קטע את מחשבותי והמורה נכנסה לכיתה והשיעור התחיל. המורה דיברה ודיברה ואני הייתי מרוכזת בשיעור, בסופם של השעתיים האלו הלכתי ללוקר שלי לקחת את ספר ומחברת ביולוגיה, השעתיים האלו עברו מהר מאוד, כרגיל הרבה ילדים הפריעו למורה במהלך השיעור וכרגיל אני הייתי מרוכזת בשיעור ולמרות שמערכת שלי הייתה שעתים אנגלית,שעתים מתמטיקה ושעתים ביולוגיה הייתי מוטשת טיפה, אולי בגלל שאתמול שוב הייתי בבנין 13 והשקפתי על עיר האורות עד השעה 3 בלילה, ' מזל שאמא לא תפסה אותי' חשבתי לעצמי.
שמתי את הספרי אנגלית ומטמתיקה ובתיק וגם את מחברותיהם כדי להכין שיעורי בית . כשהתחלתי להתקדם אל המסדרון הראשי. "ג'ון כהן" מישהו קרא לי בשמי, הסתובבתי ונדהמתי לגלות שמי שקרא לי היה דרק רון.

אז דרק סוף סוף לקח אומץ
האם הם יצליחו לדבר ולפתח שיחה ?
האם ג'ון תתאהב גם היא בדרק ?
לכל כך הרבה שאלות היו תשובות
מבטיחה ✋

מקווה שנהנתם
אוהבת 😍