פותחת את העיניים בבוקר חושבת עליך ,
רואה בשעון 7:07 ,
הלוואי וזה היית אתה..
״אל תשלי את עצמך סתם״ אומרת בלחש וקמה מהמיטה.
מתלבשת , מתייפה , בתכלס הכל בשבילך.
נכנסת לכיתה , המבט שלך אפילו לא עליה ,
״תפסיקי לקוות״ היא ממשיכה ,
תני לעצמך דקה מנוחה ,
״די כבר נמאס לי״ היא נכנסת למיטה בעצבים ,
שומעת שירי שנאה , מתעלמת מאחרים.
״שנאה זה הדבר היחיד שעוזר לי למנוע ממך להיכנס לי ללב״ ,
אז תן לי לשנוא אותך , כך לעולם לא אתאהב.
היא הגיעה למסקנה שאף אחד לא מבין אותה.
זה רק היא לעצמה , אין אף אחד שיחלץ אותה.
אז היא קמה כל בוקר ,
לאותה שגרה מסריחה ,
עוד פעם השנאה ,
היא כבר משתלטת לי על הגוף ,
היא רוצה לברוח ממני.
כולם רוצים. אף אחד לא אוהב.
יותר קל לשנוא. לסגור את הלב.
לא לבטא מילים כואבות , לא צריך לדבר על רגשות.
״אל תעשי את זה לעצמך״ המלאך השומר שלה היה אומר.
״הלב שלך יסגר ולעולם לא ישתחרר״.
אבל זה כבר לא בשליטתה.. היא איחרה את המועד ,
הלב שלה סגור ובו נצור גם הכאב.
YOU ARE READING
Me Myself and I ❤💃🏻
Poetry"Your love was handmade for somebody like me". תרגום - ״האהבה שלך נוצרה בשביל מישהי כמוני״. אני מאמינה בזה. השאלה אם גם הוא.. ?
