~נקודת מבט אן~
אני יושבת לי בחדר על קורת החלון הרחבה,
עברו 4 שנים אני כבר בת 19 וכל העבר חולף לי בפלאשבקים מול העיניים.-פלאשבאק-
היום אנחנו עוזבים, עוזבים אל בעלה העשיר של אימי לקליפורניה לעיר הכי רחוקה מפה, לא מאמינה שהיא עזבה את אבי לטובת הפלצן הדוחה הזה בעלה.
"אתה חייב להשאר?" שאלתי את אבי, הוא לא ענה פשוט נאנח.
הוא עצוב כבר מלא זמן ואני לא רוצה לעזוב אותו "תשמרי על אמיליה אן, בשבילי" הוא נשק לראשי "מבטיחה דאדי" דמעה זלגה בעיניו בפעם הראשונה שאני רואה אותו בוכה "אני כ"כ מצטערת דאדי"
אמרתי מחבקת אותו חזק "על מה יקירתי את לא אשמה"
נכון זאת אמי הכ"כ אגואיסטית אבל אני מאשימה את עצמי על זה שאני משאירה אותו כאן לבד בעיר האבודה הזו.חיבקתי אותו בפעם האחרונה ונכנסתי לרכב הגדול והשחור שבעלה של אימי קנה לה וכך התחלנו לנסוע הרחק מפה.
-סוף פלאשבאק-
אז מי אני אע?
הכל התהפך בשניה שדרכתי בביתו המפואר של דון בעלה העשיר של אימי כי מאז הכל וכולם התחילו להשתנות, אמא שלי ניהיתה כלבה אלינו, אם פעם היה לה אכפת אז עכשיו בישבילה אנחנו עובדות פה ואם אתם שואלים מי זה אנחנו אז זה אני ואחותי אמיליה בת ה-16.
אני ואמיליה מנסות כמה שפחות ליהיות בבית, אני במסיבות עושה הכל כדי לא לחזור ולשכוח לרגע קטן מה זה דיכאון או עצב ואמיליה, לאמיליה יש חבר שדואג לה כבר במשך שנה.לאומתי, אני מסתובבת כל הלילה עם שתי חברות שלי. רוז היא זאת שתמיד שם בישבילי לא משנה מה ואיך ובלה היא הפחות קשורה היא כן מדהימה אבל היא הצטרפה אלינו בהמשך אז אני ורוז יותר קרובות.
וחוץ מלהסתובב איתן אני במסיבות מעשנת סמים ושותה אני לא מגזימה אבל יש את הלילות שאני באמת צריכה את זה.בנים אתם שואלים... אוך בנים עליהם יש הרבה מה לומר אבל בקיצור בני זונות, סטוציונרים מזדיינים עם אגו נפוח.
אפשר לומר שאני בתולה בת 19 וזה רק כי לא מצאתי את המישהו הזה, אני כבר לא מאמינה באהבה וכאלה כי אני חושבת שכולם בסופו של דבר זיינים ואגואיסטים.אני לא מאמינה לאף אחד כי בפעם האחרונה שהאמנתי במשהו/מישהו נבגדתי.
היום...
אפשר לומר שאני חופשיה לתמיד מה שחיכיתי כ"כ הרבה זמן אני סיימתי ללמוד ואני עוזבת הרחק מהבית המזורגג הזה.
חסכתי מספיק כסף שיחזיק אותי להרבה זמן ולמחיה טובה.את אמיליה אני לא עוזבת כי היא תראה אותי בערך כל יום, אני אעבוד בתיכון שהיא לומדת בו כמורה מחליפה באנגלית ועוזרת במשרד ובנוסף אלמד באוניברסיטה הקבועה שאני לומדת.
אז היום אני רשמית עוברת לבית החדש שהשכרתי ממול הים יחד עם שותף חדש שלגמרי לא פגשתי, מה שלגמרי מרגש אולי זאת עוד חברה לאוסף.
YOU ARE READING
התקווה בחיי
Romance"חשבתי שאם אמשיך להילחם אז אני אצליח, אצליח למצוא את האחד. החיים שלי מסובכים. אף פעם לא חשבתי שאהיה אחת מהבנות שעוזבות הכל מאחור, משפחה, חברים, חיים שלמים והכי חשוב פחדתי לעזוב את אבי. ידעתי שזה לא יגמר בטוב כולם חושבים שאני שמחה והחיים שלי קלים...