זה היה קצר. הוא לקח לי את היד נגע בקיר הכי חשוך שמצא בקרבה ואז נעלמנו. הגחנו באיזה סוג של יער (וואטט איךך???) אני פשוט עמדתי ובהיתי באדמה.
"נו בואי כבר אין לי את כל היום!" שמעתי את ניקו אומר " אני צריך להביא אותך לכירון בדחיפות!". הרגשתי חלשה, כאילו המוח שלי הפך לדייסה, העולם הסתובב והכל ניהיה שחור.פתחתי את העיניים. ראיתי ילד חתיך יושב בפינה (אתם לא שמעתם את זה ממני ברור לכם!?!) הוא הסתכל עלי במבט של מה אני בכלל עושה פה?. הרגשתי שהעולם מסתובב. יופי שוב פעם. אבל הילד ההוא קם, נתן לי עוגיה ואמר לי תאכלי. אכלתי והרגשתי יותר טוב, באתי לקחת עוד ביס אבל הוא העיף לי את העוגיה מהיד. שאלתי אותו בצורה הכי נעימה שיכולתי באותו רגע " מי אתה ואיפה אני לעזאזל?? ". הוא צחק, לא הבנתי עשיתי משהו לא בסדר? אמרתי לעצמי. הוא יצא מהחדר וכשחזר היה איתו בן אדם חצי סוס?!?
רגע מה?!?
החצי סוס והחצי בן אדם הסביר לי מה הולך כאן ומי הוא ונתן לילד הוראה להביא אותי לביתן 11? אני עדיין לא הכי מבינה בזה.
בדרך הילד דיבר עלי. היי, אני כריס בן פוסידון. אני אהיה איתך בכמה ימים הבאים כדי לוודא שהבנת את מה שכירון הסביר לך. הוא חייך מן חיוך קטן כזה.
כנראה שחיוך מטופש נמרח לי על הפרצוף כי הוא התחיל לצחוק.
הוא הוביל אותי אל ביתן 11 שלפי מה שהבנתי היה הבקתה של הרמס. כריס אמר לי רק דבר אחד אחרון לפני שעזב " נתראה במדורה פצפונת ".
אוקי אני מבינה אני נמוכה. אבל זה לא אומר שאני פצפונת.
נכנסתי לבקתה. ויופי. כולם הסתובבו לראות מי זה. נער גבוהה הגיע אלי ואמר " היי אני אלכס מדריך ביתן 11 ואת תישארי פה עד שההורה האלוהי שלך יכיר בך, ואם יתמזל לך המזל תשארי פה " הוא קרץ אלי והראה לי איפה אני ישנה.~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז כן זה פרק עלוב וגרוע אבל לא נורא הרבה זמן לא המשכתי ואני מקווה שתהנו מהפרק הכושל!
YOU ARE READING
סיפור חיי המדהים/ פאנפיק- פרסי ג'קסון
Fanficאני לא בן אדם רגיל... או לפחות זה מה שהסבירו לי. אני סוג של חצי אדם חצי אל (מההה?!?!?) אני עדיין מנסה לקלוט את זה. מקווה שתהנו מהסיפור