Why did it happen to me?

פרק 116 - אני מסכים

נקודת מבט ברנדון:

כל הבנים שהיו באותו חדר התיישבו יפה כל אחד בשולחן "האימונים שלכם יהיה בשני שלבים, הראשון התאורטי והשני מעשי״ אני אומר ולוקח טוש ללוח "שאלה ראשונה, כולם מודעים למי אני ולמה אני מסוגל לעשות?" אני שואל וכולם מהנהנים "יופי, שאלה 2 למה אתם פה?" אני שואל ומביט בהם, מחכה שיענו "כי מכריחים אותי" ענה אחד הילדים בשורה האחרונה "כי מכריחים אותך" אני רושם על הלוח "רציתי ללמוד להגן על עצמי" מישהו אחר אמר וכתבתי גם את זה "אני רוצה לדעת איך משתמשים באקדח" מישהו אחר אמר והמשכתי לכתוב "נקמה" מישהו שישב בצד בשורה האחרונה "נקמה. מעניין, איך תעשה את זה" אני שואל את אותו בחור "אני אדע להשתמש באקדח ואירה בבן אדם הזה כמו שירה בחברה שלי, אחד בראש ואחד בלב" אהבתי את הלהט שיש בו "ואיך תתחמק מהמשטרה?" אני שואל "לא יודע, כשנגיע לנהר נחצה אותו" הוא אמר והרמתי לו גבה "זאת הבעיה של רוב האנשים, צריך לחשב כל חצי צעד מראש, אחרת הלך עליכם" אני אומר, מנסה להחדיר להם קצת היגיון.

"בואו נעבור לחלק התאורטי" אני אומר והם נאנחים "הנה אקדח" אני מוציא את האקדח שלי "אני רוצה שתנסו לקחת אותו ממני ולרוקן אותו מכדורים לפני שארה בכם" אני אומר ומכניס את המחסנית "תצליחו תקבלו פרס, תכשלו תמותו" אני אומר והם מוכים בהלם "כדי לתת לכם היתרון זה יהיה כולכם נגדי, בואו אחרי" אני אומר ומתקדם לחדר אמונים שאלינור הראתה לי.

"מוכנים?" אני שואל וטוען את המחסנית "קדימה" אני אומר ומכוון את האקדח שלי על אחד התלמידים, מישהו אחר בא מאחורי וקפץ עליי בזמן שעוד מישהו ניסה לקחת לי את האקדח אבל כבר היה מאוחר מידי ויריתי בבחור שניסה לקחת לי את האקדח "המשחק נגמר" אני אומר ורואה את הבחור מנסה לחפש את מקום הפגיעה "תפסיק, אלו היו כדורי סרק, לא באמת התכוונתי לפגוע בכם, אבל תחשבו רגע אם זה לא היה אני אלא בן אדם שאין לו בעיה לפגוע בכם?" אני שואל והם מביטים לרצפה.

חזרנו לאותה כיתה שהיינו לפני כן ״אני רוצה שמישהו יסביר לי מה ניסיתם לעשות״ אני שואל ״ניסינו לקחת לך את האקדח״ אחד התלמידים אמר ״ואיזה יתרון היה לכם נגדי?״ שאלתי שוב ״כולנו היינו נגדך״ בחור אחר אמר ״אז לנה לא השתמשתם ביתרון הזה? כלל מספר 1 עבודת צוות היא המפתח להכל״ אני כותב זאת על הלוח ״אפילו אני, שאתם רואים אותי בתור זאב בודד וחזק לא אשרוד בלי הלהקה שלי״ אני אומר ״כמו שלי יש להקה גם לכם יש וטיפ ממני, זאב בודד זה זאב חלש ופגיע״ אני אומר והם מסתכלים אחד על השני ״יש אנשים שחזקים גם לבד״ הבחור של הנקמה אמר ״ילד מה השם שלך?״ שאלתי ״תומאס״ הוא ענה ״תומאס איפה ראית אנשים שחזקים לבד? בטלוויזיה? בקולנוע? כי זאת לא המציאות״ אני אומר ומתיישב ״השתתפתי בכמה מבצעים בחיים שלי ותאמינו לי, אני לא כל כך גדול מכם אבל למדתי דברים מאותם מבצעים ואחד מהם זה כשאתה לבד אתה נחשב מת״ אני אומר וקם ״עכשיו תומאס אני רוצה לעשות איתך עסקה אתה מוכן?״ אני שואל והוא נותן לי הנהון אחד ״אתה גומר את הקורס הזה עד הסוף בלי הפרעות ועוזר לכולם כדי שגם הם יסיימו ובתמורה אתן לך את הנקמה שלך, אני אעזור לך בזה״ אני אומר והוא חושב ״אני מסכים״.

נקודת מבט אלינור:

שיהיה לי בריא הברנדון הזה, באנו לכאן בשביל קצת חופש אבל הוא חייב את הסכנה. זה אחד הדברים שאני בחיים לא אבין בו. ״מפגרת איך הדאגת אותנו!״ ענבר ונוי נכנסו לחדר בהפתעה ״מה אתן עושות כאן?״ אני שואלת בהפתעה ומחבקת אותן חזק ״הבנים באו לעזור לברנדון והם לא רוצים שנישאר בלי השגחה, אז אנחנו כאן״ נוי אמרה וחייכתי ״וגם מה היינו בלעדייך?! מי הייתה קופצת עלינו עד שיישבר לנו הגב?״ ענבר אמרה וצחקתי ״צודקות וגם עכשיו שאתן כאן, אני יכולה לעזור גם״ אני אומרת ולוקחת את הטלפון שלי מהמטען ״יאללה בואו הולכים לבני דודים שלי, סיפור ארוך״ אני אומרת כשאני רואה שהן בשוק.