Demones

פרק 3

ג'ונגקוק פתח את שער חצר הבית שלו, החצר הייתה ממש מוזנחת ולא היה אפילו צמח ירוק אחד, 'אני חייב לטפל בה', הוא חשב והוציא את המפתח, פותח את הדלת הגדולה.
הבית היה שקט וחשוך, בית ריק.
הוא הוריד את הנעליים בכניסה וניכנס, המקום הזה היה אחד הדברים האחרונים שנשארו לו מהחיים הקודמים שלו, הדבר שהוא הכי שמר עליו,  ג'ונגקוק עבד בכל עבודה שהוא מצא כדיי שהוא יוכל להמשיך לגור בבית ולא למכור אותו.
הוא ניכנס אל המטבח והוציא לעצמו חבילת ראמיון מהארון, הוא יצטרך לקנות בקרוב עוד, הייתה ערימה קטנה של כלים בכיור שלא היה לו זמן לשטוף אותם. אתמול היו אחד מאותם ימים שהוא רצה לשכוח, פיטרו אותו מהעבודה שהוא קיבל ממנה הכי הרבה כסף מלצר במסעדה יוקרתית, וכל זה למה? בגלל שלקוח אחד קם בדיוק כשהוא הגיע עם האוכל שהם הזמינו והחולצה של האיש ההוא התלכלכה קצת ולא משנה כמה הוא התנצל והשפיל את עצמו הלקוח עשה בלגאן והמנהל של המסעדה התעצבן ופיטר אותו.
ג'ונגקוק אכל את הראמיון שכמעט נהיה רך  ואחר כך הוא התקפל לכדור קטן על הספה ועצם עיניים, איין לו שום עבודה ללכת אליה היום, אחר כך הוא יחפש באינטרנט עבודה חדשה.

כשהוא התעורר כבר הייתה שעת צהריים מאוחרת, קרניי שמש קטנות חדרו דרך התריסים ויצרו קווים אלכסוניים של אור, הוא קם, המתח וחייך, כבר הרבה זמן לא היה לו זמן פנויי לאימון טוב, אולי זה הדבר היחיד הטוב בפיטורים שלו, ג'ונגקוק הוריד את הקפוצון נישאר עם גופיה, הדליק שירים ולבש את הכפפות האדומות הגדולות שלו, הכפפות שההיונג שלו קנה לו, הוא עשה חימום קצר וחייך אל שק האגרוף שהיה תלוי במרכז הסלון, מרכז האימונים הפרטי שלו, "הטיפשים האלו" הוא אמר נותן שניי אגרופים מהירים לשק "חושבים שאני לא יודע להגן על עצמי?!" עוד שתי אגרופים, "אני טוב יותר מכולם שם, אבל אני לא יכול סתם להרביץ להם נכון?" הוא המשיך, נותן אגרופים מהירים, מלאיי כוח, הזיעה נטפה על פניו, על גבו, על ידיו השריריות, אף אחד לא שם לב אל השרירים שלו שמסתתרים מתחת לחולצות רחבות וקפוצונים שחורים, הוא עבר לבעיטות, אחת, שתיים, שלוש...

ג'ונגקוק צנח על הרצפה הקרה חסר נשימה עם חיוך גדול על הפנים, אימונים, הזמן היחיד שהוא יכל להוציא את הכעס שלו בלי חשש שהוא יפגע במישהו, הוא קם, הוריד את הכפפות ולגם לגימה מבקבוק מים גגדול שהיה מוכן לידו, הוא ניגב את הפנים עם מגבת קטנה ופתח בפלאפון שלו אתר של דרושים, חבילת הגלישה לאינטרנט כמעט נגמרה והוא לא ידע אם הוא יוכל לחדש אותה חודש הבא, הוא דפדף ביין ההצעות השונות עד שמודעה אחת לכדה את שימת ליבו:
'מחפש מאמן כושר פרטי'
ואז היה רשום שם ומספר פלאפון ליצירת קשר, זאת הייתה המודעה הכי מוזרה שהוא ראה, והוא ראה הרבה מודעות. ג'ונגקוק היסס לשניה ואז שמר את המספר אצלו, לא היה רשום באיזה גיל המאמן אמור להיות וזה כבר שיחק לטובתו. לבנות תוכנית כושר לאיזשהו בן אדם מבוגר זה לא משהו כזה קשה, ואם הם ישאלו על הניסיון שלו הוא יספר להם אצל מי הוא התאמן, כולם מכירים את מי שהיה המסטר שלו הוא זכה בכמה מדליות של אליפויות עולם.
אחריי שהוא יתקלח הוא ישלח לאדם הזה הודעה, איין לו שום דבר להפסיד החיים שלו גם ככה דפוקים, עוד מישהו אחד שיגיד שהוא לא צריך אותו לא ישנה כלום.

אז קוקי כן יכול להגן על עצמו, למה הוא לא מראה את זה לכולם ומלמד את גימין שלא כדי לרדת עליו?? 😶