"שקר זה שם המשחק"

פרק 5

התעוררתי שוב באותו חדר שכולו לבן.נזכרתי שהוא שתי רחובות מליד ביתי,ניסיתי לקום מהמיטה הנוקשה אך ידי כאבה עד כדי שקשה היה לי לקום.

"אל תטרחי" שמעתי את קולו של גייק,ואז הבחנתי שהוא נמצא מימיני,"אנחנו בעיר אחרת ואין סיכוי שתצליחי לזוז אחרי הזריקה שנתנו לך."

"זריקה?!" אמרתי ופסלתי את האפשרות שאנחנו במקום אחר.

"כן,אם יופיע לך פצע אדום כנראה שאת מגזע השלוגרים כמוני,ואם כחול את סתם כנראה מכשפה מזדקנת."

"כשיופיע הפצע הדמיוני שלך אני אוכל ללכת? ושלא תחשוב שאתה תעבור על זה בשתיקה." ניסיתי להישמע כמה שיותר מאיימת,וככל שהוא דיבר, כך הרגשתי שהוא מטורף יותר.

"אם הפצע יהיה אדום,אז יגייסו אותך לצבא השלוגרים יחד איתי, ואם ייצא כחול את תתחילי בקרוב להיות מסוכנת ויהרגו אותך."

"אם ייצא כחול אני סתם מכשפה מזדקנת,לא? אז למה שיהרגו אותי?"

"מכשפות זה עם נחות,מיותר,אבל עדיין הם מסוגלות לעשות הרג בלי מצפון."

"מי ישמע כמה מצפון יש לך כשאתה חוטף אותי."

"את עדיין לא יודעת אם את מכשפה אז כדאי שתתחילי להתנהג יפה."

נאנחתי.הכל נשמע לי מוזר כל כך,אבל יחד עם זה גם הגיוני,זה אפשרי בכלל? .בראשי דמיינתי את האפשרות לברוח לתמיד.

"טוב אז עכשיו בזמן שאנחנו מחכים לתוצאות-" הוא התקרב אליי בעדינות. "אתה מתכוון לצלקת שביד שלי." -קטעתי אותו,הוא גיחך מעט והמשיך בדבריו- "יש לי רעיון איך נעביר את הזמן שנינו ביחד."

חייכתי חיוך מאולץ והתרחקתי טיפה,בדיוק כשבאתי להגיב ראיתי שהיד שלי מתחילה להוציא צבע.

הוא הסתכל על ידי ונהיה חיוור. "סגול? איך זה יכול להיות,חשבתי שזאת רק אגדה."