אחריי חודש
טאהיונג באמת השתדל לא לחוץ על ג'ונגקוק, הוא הבין שהוא מיהר מידיי והלחיץ אותו, הפריע לו שג'ונגקוק היה בודד אבל הוא הבין שהוא לא יכול לפרוץ אל החיים שלו בצורה כל כך פתאומית ולנסות לשנות את הכל, השינוי אמור להגיע מג'ונגקוק, ובמשך הזמן שהוא חיכה שיגיע אליו סימן שג'ונגקוק מוכן להיפתח קצת הוא התאמן אתו. עבר כבר חודש מאז שהם התחילו להתאמן ביחד ולפי הטבלה שג'ונגקוק הכין לו הוא לא עבר אפילו שליש.
הם היו עכשיו בבית של ג'ונגקוק מתאמנים ביחד, התריסים הגדולים היו פתוחים וחלונות הזכוכית סגורים, הגשם הסוער לא הפסיק אפילו לשנייה, יוצר מסך מטושטש בחוץ,
"הבנת?" שאל קוקי לידו
"לא" טאהיונג זייף תסכול, "מה לא נכון בעמידה שלי?" הוא שאל וכמו שהוא ציפה ג'ונגקוק התקרב אליו,
"היד שלך צריכה להיות טיפה יותר גבוהה" הוא אמר ונגע קלות ביד שלו, מסדר את העמידה שלו. טאהיונג התחרפן מהמגעים הקטנים והקלילים האלו, הוא ימשיך לעמוד לא טוב וככה קוקי ימשיך לגעת בו, הוא לא אהב להתאמן בכלל. מישהו דפק על הדלת, טאהיונג חייך ורץ לפתוח אותה נוטש את התרגילים המעצבנים,
"טאה, עוד פעם?" שאל ג'ונגקוק מאחוריו
"כן" הוא החזיר לו חיוך, "אתה יודע שספורטאים צריכים לאכול טוב ואני ממש רעב עכשיו" הוא לקח את ההזמנה מהשליח הרטוב ומיהר לסגור את הדלת לפניי שכל הכניסה תתמלא בגשם, הוא עשה את זה בכל יום בחודש האחרון, טוב, בכל יום שהוא הגיע לאימון בבית של קוקי, הוא הזמין אוכל אחריי חצי שעה שהם היו ביחד בגלל שהוא לא היה מסוגל להתמודד עם אימון ארוך יותר והוא דאג שג'ונגקוק יאכל טוב. החודש האחרון היה ממש נחמד, ג'ימין הפסיק להציק לג'ונגקוק והתעלם ממנו, דבר שגרם לזה שהוא יוכל לשבת עם הוסוק בהפסקות ולפעמים גם להיצמד אל ג'ונגקוק שעדיין לא פתח כמעט את פיו בבית הספר. ג'ונגקוק לא סיפר לו כלום על עצמו אבל טאהיונג הרגיש אייך הם נהיים חברים טובים יותר.
"מה הזמנת הפעם?" שאל ג'ונגקוק בזמן שהם הלכו למטבח.
"עוף" הוא פתח את הקופסה וריח נעים התפשט בחלל הבית.
ג'ונגקוק הסתכל על טאהיונג בזמן שהוא אכל, הוא שמח שיש מישהו שאכל אתו ארוחות ערב, עבר כל כך הרבה זמן מאז שהוא חלק עם מישהו את האוכל שלו,
"אתה בוהה" חייך אליו טאהיונג את החיוך הממזרי שלו,
"אני רק אסיר תודה" אמר ג'ונגקוק, הייתה לו הרגשה שטאהיונג קשור אייך שהוא לזה שהפסיקו להציק לו, "למה אתה מסתכל עליי ככה?" הוא שאל קצת מוטרד מהמבט של השני
"זאת הייתה הפעם הראשונה שאתה אמרת לי תודה" אמר טאהיונג וג'ונגקוק גלגל עניים והתחיל לאכול גם "זה היום הראשון לחופש, רציתי ללכת למקום כייף אתך אבל יש סערה כל כך גדולה בחוץ שזה לא היה שייך" טאהיונג שירבב בעצב את השפה שלו וג'ונגקוק חשב שהוא ניראה כמו ארנב קטן וחמוד, הוא הופתע שטאהיונג חשב עליו, הוא היה בטוח שלילד העשיר ימאס ממנו בשלב מסוים, חוץ מהפעם ההיא שטאהיונג הגיע אליו לבית בלי הזמנה והוא העיף אותו החוצה היו עוד כמה פעמים שהוא איבד עשתונות בגללו, לא היה חסר ממה, מאלבומי תמונות משפחה ישנים שטאהיונג גילה בטעות, שאלות מעצבנות, וגם זה שטאהיונג היה אתו כמעט כל הזמן, אבל לאט לאט הוא שם לב שהוא מרגיש יותר נוח עם טאהיונג. דבר שגרם לוויכוח פנימי להתחולל, היה צד אחד שמח כל פעם שטאהיונג הופיע משום מקום עם החיוך שלו והדיבורים הלא נגמרים.
והיה את המקום השני שכעס כל פעם שראה את טאהיונג, הצד שלא אהב את העשירים, הצד שכעס על טאהיונג שמתערב בחיים שלו. ג'ונגקוק התעלם משתיהם, הוא העדיף לתת לדברים ליקרות ואז לטפל בהם.
כשהם סיימו לאכול הם ניקו את הלכלוך וזרקו לפח
"אני לא מסכים לך לנסוע במזג אוויר שכזה" הפתיעה ג'ונגקוק את טאהיונג "תישאר לישון פה" הוא אמר וטאהיונג בהה בו, ג'ונגקוק הרגיש קצת לא בנוח עם כל המבטים האלו, נכון, הוא לא נתן למה שקרה בפעם ההיא שהוא נירדם והתעורר שטאהיונג שוכב שתי סנטימטרים מהפרצוף שלו לחזור על עצמו שוב. אבל היית סופה בחוץ, וממש קר והראות לא הייתה כל כך טובה, מה אם טאהיונג ייסע ויעשה תאונה? לא, הוא לא רוצה לחשוב על זה אפילו, שפשוט יישאר לישון אתו.
"תודה קוקי" הוא הרגיש זרועות חזקות מחבקות אותו פתאום והוא התכווץ קלות, "אני באמת לא אוהב לנסוע בגשם" טאה התנתק ממנו אחריי כמה שניות, "בוא נעשה משהו מעניין, בוא משחק של עשר שאלות" הציעה טאהיונג וגרר אותו לסלון, רעם הרעים בחוץ ופתאום כול האורות כבו, ג'ונגקוק גיחך,
"אני לא יכול לראות את קצה האף שלי, בוא נלך לישון, אני לא אוהב חורף, קר לי" הוא לחש ושניהם עלו בזהירות במדרגות
"הפסקת חשמל מקוללת" מלמל טאהיונג, ג'ונגקוק מיהר להיכנס מתחת לערימת שמיכות, היה לו קר, טאה נכנס למיטה בצד השני, "לילה טוב קוקי" הוא שמע אותו לוחש קרוב אליו,
"לילה טוב" הוא החזיר ואז הוא הרגיש אייך היד של טאהיונג עוטפת אותו, את הגוף של טאהיונג מתקרב אל הגוף שלו, הוא היה עייף בשביל להקשיב לקול שאמר לו להתרחק או להפליק ליד של טאהיונג, הוא נישאר לשכב במיטה עם עיניים חצי עצומות, שלווה מוזרה פשטה בו, הוא הרפה את גופו, מתמכר להרגשה.
טאה מזלזל באימונים ונימצא שם רק בגלל קוקי והוא דואג לו שיאכל הרבה אוכל. 😱❤❤😏😂
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
