the vampire story -season 2-

---פרק 6--- (חזרתי!!)

~בפרק הקודם~

"עץ מיוחד מה לעזאזל?" שאלתי
"הוא ערפד בין הראשונים וכמובן צריך משהו מיוחד כדי להרוג אותו והעץ שאני מחפש כבר לא קיים אבל יש כבר יתד מוכן אפילו כמה כאלה לכל ערפד ותיק"
"ואוו מאיפה אתה יודע את כל זה?" שאלתי מופתעת מהידע שלו
"אני גם ערפד ותיק ג'ס" ענה בנימה מתנשאת ובציחקוק
"אוי חתיכת ערפד מתנשא" אמרתי בציחקוק נותת מכה קלה בכתפו.

------------------------------------------------

אחרי השיחה שלי עם אריק, התקשרתי לקלאוס כדי לשאול על היתד הזה שיכול להרוג ערפד ותיק.

מהלך השיחה:
"הגעת לטלפון של ניקלאוס , כאן מדברת ריבקה" מישהי ענתה לי בקול מיתנשא וציני

-"תני לי את קלאוס"

"איזה אי נימוס מה עם בבקשה? או לפחות
היי מה שלומך?"

-"היי מה שלומך גברת בשם ריבקה שאני לא מכירה ולא מעוניינת להכיר, אפשר את קלאוס?"

"למה לא מעוניית להכיר?"

-"לא אוהבת כלבות מתנשאות מצטערת"

"את תצטערי על זה מטומטמת."

אמרה וניתקה.
~~~~~~~~~

'אוו ביקשתי את קלאוס אבל , מילמלתי לעצמי בכעס
"למה את צריכה את קלאוס?" שמעתי קול מאחורי
"הוו אממ היי סטפן" נבהלתי מקולו
"תעני לי על השאלה אולי?" 
"סתם" אמרתי והלכתי מהר

נכנסתי לביתו של האחים סלבטור , הלכתי ל'חדר' שלי ונכנסתי להתקלח
בזמן המקלחת עלו לי זכרונות ממה שקרה לי עם דיימון באוטו ואז חשבתי לעצמי 'סקס ראשון שלי עם דיימון והוא היה באוטו? איזה רומנטי והו' ציחקקתי לעצמי
נזכרתי במגע שפתיו ובעיניים שלו , ישר הייתה לי צמרמורת

--------------------

*בוקר*

קמתי מנשיקות קטנות ורטובות על צאוורי
חייכתי כשראיתי את דיימון לידי
"בוקר טוב" אמרתי בקול צרוד
"בוקר טוב לאישה הכי יפה בעולם" ענה
"מה השעה?"
"שמונה ארבעים וארבע"
"פאק! אני מאחרת לבית ספר! " קמתי מהר להתחלתי להתארגן משאירה את דיימון על המיטה מביט בי בחיוך קטן.

ביי אמרתי ונישקתי אותו מהר על השפתיים.

ירדתי במדרגות וראיתי מישהי בלונדינית שותה וויסקי
"מי את?" שאלתי בזמן שאני יורדת באיטיות במדרגות ומסתכלת עליה
"ריבקה מייקלסון" דיימון אמר מופתע
"מייקלסון? כמו קלאוס וקול מייקלסון?" שאלתי
"האחת והיחידה" אמרה והזיזה את השיער אחורה בהתלהבות
גילגלתי עיניים.
"מי אתמול דיברה איתי בטלפון בחוצפה כזאת?" הוסיפה לדבריה
"אני" עניתי באומץ
היא קמה במהירות העל טבעית שלה והצמידה אותי לקיר והרזיקה אותי בצוואר מה שחנק אותי
" תקשיבי ותקשיבי לי טוב חתיכת בת אנוש שדומה לאליזבט הכלבה מה שעוד יותר מעצבן אותי בך , אני תוך פחות משניה יכולה לתלוש לך את הלב מהמקום. אז פעם הבאה תיהיי נחמדה כלפי!" צעקה
"ל..כי תזדיי..ני" אמרתי חסרת נשימה
" את הולכת למות" אמרה באיום ופתאום קלאוס העיף אותה לצד השני של הבית
"עוד פעם את נוגעת בה ריבקה, אני נישבע שאני מחזיר אותך לקבר לעוד איזה 900 שנה!" צעק קלאוס
וריבקה סוג של עפה משם במהירות העל טיבעית שלה.

"קלאוס..תודה ואני צריכה לדבר איתך על משהו חשוב " אמרתי לו
"קדימה דברי" אמר בפשטות וניזרק על הספה
"לבד" והסתכלתי על דיימון
------------------

המשך יבוא....!!
אז חזרתי מתוקים ואני מצטערת על זה שלא הייתי פעילה
חג שמח!

אוהבת ❤