"ואז קרה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, ג'ימין רצה ללוות אותי חזרה הביתה אבל ההורים שלו לא הסכימו, אז אחרי שיצאתי הוא סימס לי ללכת לחכות לו ליד החלון שלו ושהוא יתגנב החוצה... אבל בדיוק אז אבא שלו החליט לעשות לו שיחה ואני שמעתי את הכל.." ג'ונגקוק חיבק את עצמו ובהה קדימה, טאהיונג התחיל לחשוב שג'ונגקוק לא ימשיך לספר לו אבל אחרי כמה דקות ארוכות ג'ונגקוק התחיל לדבר שוב.
*
"אתה לא מבין שהוא אדם רע?" יצא קולו הנוקשה של אבא של ג'ימין מהחלון והתפזר מסביב
"זה משנה מה אבא שלו עושה?! אני יודע שהוא בחור טוב אבא." ענה לו ג'ימין וג'ונגקוק שעמד מתחת לחלון הגדול, מוסתר בצללים הרגיש הרגשה קטנה וחמימה בלב, הוא שמח לשמוע שג'ימין אוהב אותו,
"אני בכלל לא מקבל את הדבר הזה" המשיך אבא של ג'ימין "אני לא דורש ממך ללכת ולשנות את הנטיות שלך רק בגלל שאמא שלך ביקשה. אבל הילד הזה גדל בסביבה של גנגסטרים, אתה לא יודע אם הרוע נמצא בתוכו ואתה לא תדע מתי הוא יתפרץ... אם כבר אתה אוהב בן, תאהב בן שלא קשור לפשע! ואל תגיד שאתה לא מושפע בגללו, אני יודע על כל עברות החוק שאתה עושה, אתה עושה את זה בשביל לעצבן אותי נכון? אתה רוצה להיות פושע כמוהו, כמו אבא שלו," ג'ונגקוק התכווץ, הוא כל כך השתדל לשנות את עצמו בשביל ג'ימין, הוא כל כך ניסה להפוך לאדם טוב יותר שהוא אפילו לא השתתף בפעילויות אחרונות שאבא שלו רצה שהוא ילך אליהם,
"הוא מספיק טוב בשבילי אבא" הקול של ג'ימין עלה בכעס "אני אוהב אותו וזה בכלל לא ישתנה בגלל מה שאתה אומר.." היה רעש חזק ואחריו התנשפות מהירה,
"אני מקווה שזה ילמד אותך לקח לא להתחצף אליי" שמע ג'ונגקוק את אביו של ג'ימין אומר ולאחר מכן נשמעה חבטה של דלת נסגרת, הוא לא היה מסוגל להישאר ולפגוש את ג'ימין, הוא מיהר לצאת מהחצר וללכת לכיוון הבית שלו כשמחשבות רצות בראשו, אבא של ג'ימין לא באמת הכיר אותו. הוא הכיר את אבא שלו, וברגע שהוא שמע שהוא בן של גנגסטר הוא פשוט 'מחק' אותו.
"איך הייתה הארוחה?" שאל לי ביון היונג את ג'ונגקוק ברגע שהוא נכנס לבית
"אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני מרגיש שהייתי שמח להיוולד במשפחה אחרת" ענה ג'ונגקוק בדכדוך, ולי ביון מצמץ בהפתעה, "אני קצת כועס על אבא שלי עכשיו ו.." הוא המשיך אבל לי ביון מיהר להשתיק אותו,
"אל תדבר ככה ג'ונגקוק, זה לא טוב לא לך, לא לי ולא לאף אחד." ג'ונגקוק הסתכל עליו ורק אז הוא שם לב שלי ביון לחוץ קצת יותר מתמיד,
"היונג, מה קורה?" הוא שאל
"לא קרה כלום רק.." לי ביון עצר שניה, "אני הולך לבקר את המשפחה שלי. אחי לא מפסיק להגיד לי שאני צריך לבוא לבקר, אני אחזור בעוד שבוע, הבוס הסכים" ג'ונגקוק הרגיש ממש אומלל
"תהנה. תמסור לאח שלך שאני אשמח להכיר אותו פעם" הוא ניסה להישמע עליז, לי ביון היונג חיבק אותו חיבוק קצר,
"אני אמסור, תשמור על עצמך" הוא הזהיר בנימה של 'אח גדול מגונן' נופף לשלום ויצא.
ג'ונגקוק עלה לחדר שלו וצנח על המיטה שלשם שינוי הייתה מסודרת, הוא נזכר איך ג'ימין הגיע אתמול וסידר את כל החדר שלו, מישהו פתח את דלת החדר החשוך שלו ונכנס, סוגר מאחוריו את הדלת בשקט,
"אתם אף פעם לא נועלים את הדלת... למה הלכת? אמרתי לך לחכות לי" אמר ג'ימין נכנס למיטה ליד ג'ונגקוק,
"הוא סטר לך, אני לא יכול שתפגע בגללי" ג'ונגקוק לחש, מניח יד על הלחי של ג'ימין שעדיין הייתה חמה,
"שמעת הכל? עזוב, זה בכלל לא משנה, אני אוהב אותך ואני יודע עד כמה אתה טוב וזה מספיק לי" הוא אמר והתקרב עוד אל ג'ונגקוק, מחבק אותו ומתכרבל לידו, "אני יכול להישאר פה? אני לא רוצה לחזור היום הביתה." ג'ונגקוק לא היה מסוגל להגיד לא לג'ימין, הוא אף פעם לא היה מסוגל להתנגד לו והפעם בעיקר, הוא זה שגרם לאבא של ג'ימין לכעוס עליו.
עבר הרבה זמן שבו ג'ימין ישן בשלווה מחבק את ג'ונגקוק שנשאר ער חושב לעצמו מה הוא יכול לעשות כדי לגרום לאבא של ג'ימין לקבל אותו.
אז כול השטויות שגימין היה עושה היו בגלל אבא שלו כי הוא לא אוהב אותו, וקוקי שמע את כול השיחה של גימין ואבא שלו😞
מה קוקי יעשה בשביל שאבא של גימין יקבל אותו??
-עוד פרק אחד חוזרים להווה-
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
