אז הנה כבר עבר חודש, חודש של הסתרה, בניתי לעצמי חומה כלפי חוץ, מחמיא לי איך כולם גאים בי, ושואלים ״איך? איך את עושה את זה?״, ״עזבו שטויות״ אני אומרת, ״חייתי טוב לפניו ועכשיו אני כבר חייה את החיים״, אולי אני צודקת אבל אולי אני עובדת גם על עצמי? הרי אחרי כל יום מגיע הלילה ואיתם הזכרונות, איך הוא אהב אותי, אני יודעת שהוא עדיין אוהב, איך צחקנו והשתוללנו, איך אהבתי אותו יותר מכל דבר אחר, הייתי הורגת למענו. איך? איך באמצע שום מקום עזבת? יום לפני רק אמרת כמה אתה אוהב אותי, שבוע לפני אמרת שבחיים לא תהיה לך כמוני, שאתה אוהב אותי הכי בעולם ואולי נתחתן, איך יכולת להגיד שאתה לא רוצה אותי יותר? איך יכולת להגיד שבלעדיי זאת הקלה? שאתה לא מפסיד כלום? איך יכולת להיות כלכך שמח ומאושר? ואולי השאלה שצריכה להשאל זה איך לא נשברת כשהתחננתי שלא תעזוב? כשהתחננתי שרק תתן לי להלחם? שאתה הכל בשבילי, שאני אתן הכל למענך רק תשאר. אני זוכרת את המבט, הריקני, המזלזל, אמרת שאני מטורפת, אמרת שלא אכפת לך, רק התפללת שאני אשחרר ושתצא לחופשי ושלא תהיה בקשר הזה יותר. שנתיים של אושר, גם כשהורדת אותי נמוך כל-כך הרגשתי ברת מזל שיש לי אותך, היללתי אותך, ושתדע, אני עדיין מהללת אותך, על הגבר שאתה ועל איך שקיבלתי את הזכות שתאהב אותי, שלמרות שלפעמים אתה יוצא מדעתך, אני עדיין יודעת שהלב הזהב והענק שלך שם, ויש לי בו מקום שמור, אבל כבר לא, אני לא שם.
לא היית מושלם, אפילו לא קרוב, גם אני לא, חתיכת מטורפת שלא מוכנה להפסיק להלחם למען האהבה, אבל רציתי להגיד לך דבר אחד.. אני באמת חזקה, זה לא רק כיסוי, אני כועסת עלייך וגם מאוכזבת, על הדרך שפעלת, זאתי שכלכך לא מתאימה לך, בזכותך אני חזקה, עשית אותי חזקה והראת לי מה מגיע לי, וזה יותר. וכן אני עומדת בגאווה ויודעת שלעולם לא תהיה לך כמוני ואני שמחה שגם אתה יודע, אני יודעת שאתה יודע. אני גם יודעת שאתה בטח חושב שהשתנתי, שהתחלתי לצאת, לעשן, לשתות עד הזריחה, אותם הדברים שאסרת עליי. אולי זה גורם לך להרגיש טוב יותר עם הפרידה, אני יודעת שטוב לך, אני יודעת שאתה מאושר וחופשי ושאתה מחפש ריגושים אצל אחרות וזה בסדר, אני מבינה. התחלתי לעשות את הדברים שאתה עשית, כן אני מרשה לעצמי, אבל זה לא עושה אותי פחות טובה ממך אתה יודע למה? אתה יכול לזכות באישה חדשה, שתתנהג לפי הספר שלך, בדיוק כמו שאתה אוהב, שתהיה הילדה הטובה והמדהימה שתמיד חלמת. אבל אתה יודע מה? זה כלום, כלום ושום דבר, כי היא לא תהיה אני, אני שהאמנתי בך והרמתי אותך גבוה, שהחשיבה אותך לאדם החכם בעולם בזמן שחבריך מקטינים אותך בצחוק, תמיד הזכרתי כמה אתה חכם, לאן תגיע, תמיד אמרתי לך ״אתה תצליח להיות מה שבא לך, בקלות אתה כובש את העולם, גאון שלי, אתה כבר מלך העולם״ האמנתי בך, המשפחה שלך לא האמינה בך ככה. אני מקווה שתמצא מישהי שתעריך אותך ככה, שתדע כמה אתה טוב, חכם, ושתדחוף אותך להישגים ושתמיד תזכיר לך שאתה יכול להשיג את הכל בעולם וגם את כל העולם אהוב שלי. אני מאחלת לך רק טוב, ויום הולדת שמח ❤
