טאהיונג ישב על הספה, מצמיד אליו את ג'ונגקוק, דואג שהוא גם יהיה מכוסה בשמיכה הגדולה,
"אתה אוהב את הסרט?" הוא לחש לג'ונגקוק שהנהן בשקט, הם שמעו מצמוצים משמאלם וטאהיונג כיסא את עיניו של ג'ונגקוק, "אל תסתכל, אני לא רוצה שתהרס לך התמימות" הוא עצמו שלח מבט כועס אל אחיו ונא -רי שהתמזמזו לידם על הספה,
"אתה מסתיר לי את הסרט" לחש ג'ונגקוק וטאהיונג מיהר להוריד את היד,
"מצטער" הוא לחש וזז קצת כך שג'ונגקוק לא ראה אותם,
"טאהיונג אני לא תמים" התעצבן ג'ונגקוק מההתנהגות של השני,
"כן, ואני בהחלט ישמח להרגיש את החוסר תמימות שלך" לחש טאהיונג וחיבק את ג'ונגקוק, ממשיך לצפות בסרט המשעמם שהתנגן, נא- רי בחרה אותו אבל היא הייתה עסוקה במשהו אחר עם אחיו, היה ניראה שרק ג'ונגקוק צופה בסרט, הוא הסתכל על השחקנים בכזאת התעניינות שטאהיונג היה צריך לעצור את עצמו בכוח לא לעשות לו מה ששני האנשים האחרים בחדר עשו, הוא רצה לעשות את זה כל יום, לשבת עם ג'ונגקוק בזרועותיו, להריח את הריח הנעים שלו, ולבהות בו בלי שהשני ישים לב, הוא לא ידע למה ג'ונגקוק בכה מקודם, אבל זה הדאיג אותו, הוא לא אהב את הפנים הבוכיות של ג'ונגקוק, הוא אהב אותו שמח, הוא אהב את החיוך הקטן שלו שגרם גם לו אוטומטית לחייך, הוא יצטרך לדבר איתו על זה, אבל הוא פחד להרוס את הכל, הוא פחד שזה יעלה לג'ונגקוק את כל הרגשות שהוא מדחיק כל הזמן, הוא לא רצה שג'ונגקוק יגיד לו שוב פעם שהוא צריך ללכת, שאם הוא ישאר איתו הוא סתם יפגע, טאהיונג שנא לשמוע את המילים האלו. הוא רצה להיות האחד שג'ונגקוק יספר לו הכל, הוא רצה להיות האחד שישחרר את ג'ונגקוק מכל הפחדים, השדים הבלתי נראים האלו שגרמו לו להיות כל כך סגור, כל כך מלא באשמה. אז הוא המשיך לשבת ככה, כשג'ונגקוק יושב ונשען עליו, והם עטופים שניהם בשמיכה פרוותית עד שהסרט נגמר.
"הסוף הזה היה לא צפוי" אמר ג'ונגקוק כשהכתוביות בסוף התחילו להתנגן, טאהיונג חייך, הוא רצה ליראות טוב יותר את הפנים של ג'ונגקוק אבל בשביל זה הוא היה צריך לקום ולהדליק את האור, דבר שהוא ממש לא רצה לעשות
"מי מדליק את האור? טאהיונג, הייתם ככה כל הסרט?" שאל אחיו, גורם לג'ונגקוק לנוע בחוסר נוחות הוא הידק את החיבוק שלו סביב ג'ונגקוק, לא רוצה שהוא יזוז,
"היונג, אני לא צריך להגיד מה אתם עשיתם כל הסרט נכון?" הוא אמר, ונא רי קמה מהספה, מסדרת תוך כדי את הבגדים שלה,
"אתם מתנהגים בדיוק אותו הדבר" היא צחקקה והדליקה את האור,
"אנחנו אחים אחריי הכל" גיחך טאהיונג ממצמץ כמה פעמים כדי להתרגל אל האור החזק,
"מה אתם רוצים לעשות עכשיו? אני ממש לא רוצה להישאר באור הזה וליראות אותכם מתנשקים" התגרה בו שוב אחיו הגדול, גורם לו לגלגל עיניים,
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
