נקודת מבט קים
"מליסה" צעקתי את שמה של משליסה והיא משכה אותי לחיבוק אוהב "איך עבר היום הראשון?" מליסה שאלה "לא ממש היה יום ראשון" הסברתי לה "למה?" היא התעניינה אך נמנעתי מלענות לה "את רעבה?" היא שאלה לבסוף והנהנתי "אופק לא קנה אוכל" אמרתי וצחקוק קטן נשמע מפיה של מליסה "קחי תפריט" היא אמרה והגישה לי תפריט והלכתי לשבת באחד השולחנות
"חמודה אני מצטערת אבל כל עוד לא הושבתי אותך את לא יכולה לבחור לך שולחן ובטח שלא של 4" המארחת אמרה והתעצבנתי כי אחרי הכל אני יכולה לשבת איפה שבאלי בקפה שלי "אני מציעה לך לעזוב אותי ולתת לי לשבת איפה שאני רוצה" אמרתי לה "אני מצטערת אבל זה לא בית הקפה של אבא שלך ואם לא תקומי ברגע זה אני חושבת שתאלצי ללכת" היא אמרה ולא הבנתי מה הבעיות שלה זה כולה שולחן "לא זה לא בית הקפה של אבא שלי זה הבית קפה של אמא שלי" תקפתי אותה והוספתי חיוך צבוע לבסוף "עכשיו אני רוצה ארוחת בוקר כפרית בבקשה" אמרתי לה והעא נבהלה מעט והנהנה ומרחוק ראיתי את מליסה צוחקת
"אהבתי את איך שטיפלת בה" ניגשה אליי אחת המלצריות "קלואי" היא הציגה את עצמה והיא היתה הרבה יותר נחמדה מהמארחת "קים" אמרתי "את באמת הבת של הבעלים?" היא שאלה "האמת היא שאח ואני עכשיו הבעלים" אמרתי והיא חייכה מעט "אז בת כמה את?" היא שאלה עם חיוך חם "18" עניתי לה "איפה את לומדת?" היא המשיכה לתחקר אותי "פולה" עניתי לה והיא חיבקה אותי "אני גם לומדת שם בי"ב 2 " היא אמרה "נראלי שאת איתי" אמרתי לה "למה את עובדת?" שאלתי לבסוף "אני עוזרת לאמא שלי מליסה" היא אמרה ונפל לי האסימון "מליסה מהממת!" אמרתי ואז הגיעה ךי הארוחת בוקר וטפילו ישבנו לאכול יחד עד שמליסה לקחה את קלואי לעזור לה קצת
נכנסתי לכיוון החדר עובדים והתיישבתי על הספה שהמחשב של המסעדה ממולי ראיתי סרט שם כי לא היה לי כוח לחזור הביתה אבל לאט לאט נרדמתי.....
"קים קומי" שמעתי את קולה של מליסה ופתחתי את עיניי "מה?" שאלתי אותה בקול ישנוני "אופק רוצה שתחזרי הביתה הוא דואג" מליסה אמרה לי וקמתי מהספה הנוחה לכיוון היציאה
"קר לך" שמעתי לפתע מאחורי קול מסומם "לא עניתי בקרירות והתחלתי ללכת מהר יותר "אל תנסי לברוח אנחנו יכולים להתחמם ביחד" הקול הזה אמר וממש התחלתי לרוץ אך הוא תפס את מותני והתחיל לנסות להפשיט אותי "עזוב אותי" התחלתי לצרוח עליו "קים קים" שמעתי את קולו של מייקל ובפעם הראדונה קיוויתי שהוא יעזור לי ולא יזאיר אןתי לבד
הוא ניסה להוריד את האדם שהתעלק עליי ולאחר שהוא ראה שהאדם בא לנשק אותי נשמעה ירייה "בן זונה" האדם נאנק בכאב ואני רק בכיתי "אווין" מייקל אמר כאילו הוא מכיר את התוקף שלי "למה ירית בי?" התוקף שלי שאל למרות כל הכאב שאני המשכתי לבכות מהצד "אתה יודע שאסור לך לגעת במה ששלי, והיא שלי" הוא הכריז ואז עזר לי לקום ומשך אותי לחיבוק במטרה שהוא יתמוך בי "אני יכולה" אמרתי בין כל הדמעות "אל תבכי זה נגמר" הוא אמר והוריד את חולצתו "קחי" הוא אמר והושיט לי אותה ורק אז שמתי לב שאני עם חזייה והחולצה שלי נקרעה "תודה" אמרתי לו והתקדמנו לכיוון האוטו שלו
"אתה ירית בו?" שאלתי בקרירות והוא הנהנן "קחי אני מצטער על האיפון שלך" הוא אמר והושיט לי איפון שמונה + מהממם "איך אני אחזיר לך אחרי שאני כל הזמן רבה איתך?" שאלתי "המספר פאלפון זלי שמור אצלך כבר אני אסמס לך מתי נקבע" הוא אמר ונרתעתי אחרי הכל רק עכשיו ניצלתי מאונס ולא במטרה לעשות דווקא איתו סקס "אני לא הולכת לשכב איתך" הודעתי "לא עכשיו לפחות" הוא אמר "תבואי לאכול אצלי ותספרי לי על עצמך" הוא אמר חייכתי "אז אתה לא כזה מטורף ומטומטם" אמרתי והוא צחקק "לא הייתי אומר מטומטם אבל מטורף יש מצב" הוא אמר וקרץ לי "מי אתה?" שאלתי אותו "סליחה?" הוא אמר לא מבין "אמרת לפעמים שאני לא יודעת מי אתה כאילו אני אמורה להכיר" הסברתי לו "אחד היורשים של העולם התחתון" הוא אמר וצחקתי "ועכשיו רציני" אמרתי בוכה והפעם זה היה מצחוק "אני הייתי רציני" הוא אמר והתחלתי לפחד "אמממ פה" אמרתי לו לעצור ליד איזה בניין לא קציתי שהוא ידע שאני גרה ממש קרוב אליו
"אל תשקרי לי אני יודע איפה את גרה?" הוא אמר והמשיך לכיוון ביתי
מה אתן חושבות על הפרק??
מחכה לשמוע תגובות ולראות הצבעות!!
YOU ARE READING
חדשה - new
Romantikלה קוראים קים אוחנה ולו מייקל לווין הוא מסוכן, והיא תמימה היא עברה ילדות מסובכת, והוא גדל כמו מלך... אבל בסופו של דבר כל מלך צריך גם מלכה איך הוא יהפוך אותה לשלו?! ואיך הוא יתמודד בכלל מול האח המגוננן שלה?! #####התקציר המלא בתוך הסיפור....##### #סכ...
