"מה על מה אתה מדבר? אנחנו הולכים מכאן!" וויל נראה מהפנט, כלומר, מהופנט, כן מהופנט.
"אמ וויל?" הוא המשיך למשוך אותי בעודי אדום כמו תות. הוא משך אותי לרחבה והתחיל לרקוד איתי. אוי אני שונא מגע אבל כשזה נוגע אליו... לא! אנחנו חייבים ללכת! אני חייב להוציא אותו מזה. זה בטח בגלל המוזיקה. יופי באמת , מוזיקת מיינאדות מהפנטת. מעניין למה אני לא הושפעתי. בטח בגלל שאין לי ממש טעם במוזיקה, אבל וויל הוא בן אפולו, אל המוזיקה וכל זה. מה עם וויל ימשך לזה יותר מידי? אני לא אוכל לקבל אותו יותר?
כן טוב אני הולך להוציא אותו מזה. אני צריך את הרופא שלי. (הרופא הפרטי!)
"היי וויל ! וויללל בוא כבר! " אני צועק וכן טוב הוא לא ממש התייחס. אני מושך אותו והוא לא ממש זז. הוא רוקד בעיניים עצומות ריקוד הורה. אוי. ואז עולה לי רעיון מטופש. אני מתכופף ומחפש משהו חד על הרצפה אני מוצא ולוקח אבן חדה וחותך לעצמי את העור באזור מתחת לבית השחי. "וויל! תראה אני פצוע! יורד לי דם! " חיכיתי בערך חמש שניות עד שהוא התקרב אליי אבל הוא נראה מוזר קצת.
"ו..וויל?" ואז הוא משך אותי לריקוד סלואו וכל הפרצוף שלי אדום.למדתי איך שהוא לחיות אם ההסמקה המוזרה הזאת, אבל מגע עדיין קצת מרתיע אותי. טוב כנראה שצריך לעשות את זה בדרך הקשה. אני מושך את וויל ואז נכנס לצל של אחת המיינאדות שהחזיקה מקל ביד ונדמה לי שהיא באה להעיף אותנו מהמסיבה המוזרה שלהן. ואז אנחנו נכנסים למסע צללים, בערך. אנחנו נכנסים לחשכה ואני מושך את וויל איתי יכול להיות שהוא ירגיש שנייה מכל זה . אני מרגיש אותנו זזים ואני מרגיש את החשכה והאפלה.
אנחנו נוחתים על שולחן ארס . כולם מסתכלים עלינו ובני ארס נראים כאילו הם רוצים להרוג אותנו, מבטיהם הזעופים לא נחו מימני ומוויל. וויל נראה מעורפל. ואז כירון שואל " ניקו די אנג'לו? מה עוללת?"
YOU ARE READING
סואלנג'לו - התחלה.
Fanfiction***גמור*** אם איי פעם תהיתם איך וויל וניקו נהייו זוג ואף פעם לא הבנתם איך..... פאנפיק על וויל סולאס וניקו די אנג'לו. סוג של מכיל ספוילרים לגיבורי האולימפוס וגורלו של אפולו. יבואו עוד בקרוב!
