כעבור חודש וחצי
טאהיונג עצר את המכונית מול ביתו של ג'ונגקוק, זה כבר לא היה הבית של ג'ונגקוק, זה היה הבית של טאהיונג וג'ונגקוק.
טאהיונג שהה שם יותר משהו שהה בבית שלו, הוא חשב שאחיו ונא- רי דיי נהנים מהמצב הזה. ג'ונגקוק פרץ משער החצר בריצה מהירה ועצר כשראה את טאהיונג נשען על המכונית, מחכה לו. טאהיונג נהנה מהמבטים שג'ונגקוק נעץ בו "היי" הוא אמר ונישק אותו נשיקה קטנה.
"חיכתה לי הרבה?" שאל ג'ונגקוק ונכנס אל המכונית, חוגר את עצמו
"לא" ענה טאהיונג ונכנס גם הוא אל המכונית.
"לאן הולכים היום?" שאל ג'ונגקוק
"ג'ימין רצה ללכת לשחק סנוקר וגם לי דיי התחשק, שוגה אמר שהוא רוצה ללכת לישון אחרי המבחן היום וג'ין כבר קבע ללכת עם החברה שלו, זה יוצא שרק שלושתנו נהיה" ג'ונגקוק הנהן והפעיל את הרדיו על ערוץ השירים האהוב על טאהיונג. טאהיונג ידע שהזמן הזה יגיע, שג'ונגקוק וג'ימין ישלימו ביניהם, אבל הוא לא ידע שיעבור רק חודש עד שהם ידברו ביחד כמו ידידים ושהחברים של ג'ימין יתחברו גם אל ג'ונגקוק. זה קרה כל כך מהר כי ג'ימין לא וויתר, כל יום הוא בא וישב איתם בקפטריה וניסה להשלים עם ג'ונגקוק. טאהיונג שמח, ג'ונגקוק והוא יוצאים רשמית ומבלים הרבה ביחד, ג'ונגקוק התחיל להתאמן בהדרכתו של נאמג'ון וכשהוא מדבר עם ג'ימין הוא נראה רגוע יותר, היה נראה כאילו הוא מרגיש פחות אשם על כל מה שקרה. וזה מה שהיה חשוב לטאהיונג, שג'ונגקוק יהיה משוחרר ועליז. טאהיונג החנה את המכונית שלו, רואה את המכונית של ג'ימין חונה גם,
"הוא כבר הגיע" ציין ג'ונגקוק כשיצא מהמכונית ושילב את אצבעותיהם יחד, מוביל אותו אל תוך המבנה המואר.
ג'ונגקוק ישב ליד הבר עם כוס קטנה ביד שלו, הוא הסתכל על ג'ימין וטאהיונג ששיחקו סנוקר, המבט שלו חזר שוב ושוב אל טאהיונג שנשך את שפתו לפניי שהכה בכדורים עם המקל הארוך, זאת הייתה הפעם הראשונה שהם יצאו רק שלושתם, תמיד ג'ין היה מצטרף עם החברה הבלונדינית שלו שהתברר לג'ונגקוק שהיא לא כל כך נוראית כמו שהוא חשב. הוא הרגיש טוב מזה שהעניינים בינו ובין ג'ימין הסתדרו אייך שהוא, זה הרגיש לו לפעמים מביך ולא נעים אבל הוא באמת שמח שהם לא רבים יותר.
"תאחל לי בהצלחה בייב" טאהיונג נעמד ליד הכיסא הגבוהה עליו הוא ישב וביקש בלחש,
"בהצלחה בייב" הדגיש ג'ונגקוק את המילה האחרונה נהנה ליראות את טאהיונג מסמיק, הוא נישק אותו על הלחי "לך תנצח" הוא צחקק וטאהיונג מיהר לחזור לשולחן הסנוקר ואל ג'ימין שבחן את הכדורים בעיון מוגבר, מנסה לא להסתכל עליהם. ג'ונגקוק לא רצה לגרום לג'ימין להרגיש לא בנוח עם כל גילויי החיבה שלו ושל טאהיונג אבל לפעמים הוא לא יכל לעצור מעצמו כדי לנשק את טאהיונג, אפילו אם זה היה לעיניי ג'ימין.
ג'ונגקוק ידע שלג'ימין קשה להתגבר עליו, הוא ידע שג'ימין הציק לו בגלל שהוא עדיין אהב אותו, אבל ג'ונגקוק עבר הלאה, הוא המשיך והוא לעולם לא יאהב את ג'ימין כמו שהוא אהב אותו פעם.
הוא ידיד של ג'ימין.
הוא הבן זוג של טאהיונג.
לתוך חיוך הניצחון של טאהיונג והבעת ההפסד הקלה על פניו של ג'ימין ומחשבותיו של ג'ונגקוק פרצו לחדר קבוצה גדולה של בחורים מאיימים. כל המשחקים בחדר המרווח הופסקו, שיחות השתתקו וכולם הסתכלו על הקבוצה של לובשי החליפות השחורות, היה נראה שהם לא באו בשביל לשחק איזשהו משחק או לשתות כוס שתייה חריפה, אחד הבחורים, הגבוהה מכולם הצביע על ג'ימין,
"זה הוא" הבחורים התקרבו אל ג'ימין המפוחד, לג'ונגקוק לא היה זמן לנסות להבין מה קורה, הוא קפץ מהכיסא ונעמד ליפניי ג'ימין חוסם את המעבר אליו.
"מה אתם רוצים ממנו" הוא שאל בקול קשוח, קול שהוא לא השתמש בו שנים.
"ילד אל תתערב בעניינים של מבוגרים. זוז לנו מהדרך ותן לנו לקחת את הילד עם השיער הכתום" אמר הבחור שעמד מול ג'ונגקוק וצעד קדימה, אבל ג'ונגקוק עצר אותו,
"תענה לי מה אתם רוצים ממנו" הוא ציווה, משתמש בלי מודע באותו טון שאבא שלו השתמש תמיד. הבחורים גיחכו, אבל זה לא הפריע לג'ונגקוק.
"אני אגיד לך רק בגלל שאני אוהב את האומץ שלך. אבא שלו אסר את הבוס שלנו, באנו לסגור עסקים, אתה מבין מה אני אומר? עכשיו תזוז לי מהדרך" הוא דחף את ג'ונגקוק בכוח הצידה ותפס בזרועו של ג'ימין המפוחד. זה הכעיס את ג'ונגקוק. הוא לא יתן לאף אחד מהחברים שלו להיפגע יותר, מספיק שהוא פגע בג'ימין כשהם נפרדו, הוא צריך לשמור עליו. הזעם געש בתוכו והוא לא ניסה לעצור אותו, הוא תקף את הבחור הקרוב ביותר אליו, הגוף שלו היה חזק יותר אחריי האימונים עם נאמג'ון והכעס נתן לו אנרגיות, הכיסא הגבוהה שהוא ישב עליו עף לכיוונו והוא התחמק ממנו, שומע רעש ניפוץ זכוכיות אבל לא מסתובב ליראות מה קרה, שניי בחורים שכבו על הרצפה, נאנקים מכאבים בגללו, הוא פנה לבחור השלישי, זה שהיה ניראה מבוגר יותר מכולם, זה עם הקעקוע על הלחי כשהוא שמע פתאום את טאהיונג צועק בפחד, הוא הסכל אחורה, מספיק בשביל ליראות משהוא כהה פוגע בראשו, הכאב הממם אותו, הוא צריך להלחם, הוא צריך ל.. הברכיים שלו קרסו והוא נפל על הרצפה, הראיה שלו היטשטשה, הוא לא יכול לפול ככה, הוא צריך לדאוג לג'ימין.. הוא הרגיש שבועטים בו והוא התכווץ בתוך עצמו, אסור לו להישאר על הרצפה. שוליי הראיה שלו השחירו והדבר האחרון שהוא ראה ליפני שהשחור סגר עליו היה הפנים המודאגות ומלאות הדמעות של טאהיונג, ההרגשה של הידיים שלו מחזיקות את הפנים שלו בחמימות, השפתיים של טאהיונג זזו, אמרו לו משהו, אבל הקול שלו היה רחוק מידיי בשביל שהוא יבין.
כאב לו מידיי.
קוקי וגימין השלימו, ועכשיו במקום לתת להם לבלות באים חבורת גנגסטרים ולוקחים את גימין וקוקי ניפצע😐
-נישאר את החלק השני של הפרק הזה ואז אפילוג-
❤❤❤
YOU ARE READING
Demones
Fanfictionג'ונגקוק סובל מבריונות בבית הספר שלו, אבא שלו בכלא והחיים שלו בכללי דיי מסובכים, התלמיד החדש שמגיע מחליט לשחרר אותו מהשדים שלו, הזכרונות מהעבר מסרבים לעזוב. אבל ג'ונגקוק לא רוצה להפתח לאנשים אחרים, הוא רוצה להישאר לבד כדי לא להפוך למישהו שפוגע באחרי...
