סיפורים על הארי סטיילס

הוא מרביץ לך חלק 3

נקודת המבט של הארי

כשהגעתי לבית של חברה של נועה דפקתי על הדלת קצת יותר חזק ממה שרציתי "נועה תפתחי את הדלת אני יודע שאת שם, אני לא יעשה לך משהו" אמרתי לה. היא פתחה את הדלת. דמעות זלגו לה מהעניים והיה לה סימן כחול גדול על הלחי "אני כל כך מצטער" אמרתי לה ודמעה עכשיו זלגה מהעין שלי . היא נגבה את הדמעה ואחר כך חבקה אותי. זה לא היה חיבוק חזק או חונק פשוט מרגיע. אני כל כך התגעגעתי אליה אני לא מאמין שאני עשיתי לה משהו כזה. היא כל מה שרציתי. אמיצה, יפה, מצחיקה, חכמה, היא פשוט מושלמת. אבל אני לא יודע אם אני יוכל אי פעם לראות בה את כל הדברים האלה אם אני ידע שהיא תסלח לי. אם זה היה מגבר אחר אני הייתי הורג אותו אבל במקום זה אני הורג את עצמי מבפנים ,ואותה.לא שמתי לב שעוד דמעות זלגו לי עכשיו מהעניים ואני חיבקתי אותה חזק. "הארי זה בסדר, אני סומכת אליך" היא אמרה לי. "את כן?" "אני יודעת שהייתה שיכור,אבל אני גם יודעת עד כמה קשה היה לי בלעדיך. רק אל תננצל את זה שאני סולחת לך כדי להכאיב לי" היא אמרה לי ואחר כך חיבקה אותי כדי לייצב את עצמה לפני שהיא הייתה בוכה ומעבדת שיווי משקל "אני מבטיח שאני אף פעם לא יעשה משהו דומה לזה, יותר מזה אין היום יותר שתייה, יותר מזה אני לא יוצא יותר מהבית הכול!" אמרתי לה "הארי זה בסדר אני סומכת עליך" היא אמרה לי וצחקה. מאז לא קרה יותר שום דבר כזה אף פעם

אני אכתוב את הסיפור הבא רק אחרי שיהיו חמש קוראות, אני לא רוצה לכתוב אם אין אף אחד שקורא את זה