ההתחלה:
התעוררתי בבוקר, הורדתי את הרגליים מהמיטה והתמתחתי.
עוד שבוע יום האסיף.....יום הסיף, אני זוכר אותו מאז שהייתי בן שלוש.
כל פעם שמישהו נבחר או התנדב אבי אמר לי:"יום יבוא וגם אתה תהיה ככה".
אני בן שש עשרה היום.
אני אף פעם לא אהבתי את משחקי הרעב.
כשקמתי מהמיטה והלכתי במסדרון כבר יכולתי להריח את הריח הטוב של הבישולים.
אף פעם לא היה חסר לנו אוכל,לא הייתי צריך להתמודד עם הרעב.
כשנכנסתי לסלון ראיתי את הורי ואחותי.
אימי אמרה לי "תאכל מהר ונצא להתאמן מצפה לנו יום ארוך!"
האימונים...כבר מגיל 7 הם התחילו, ביום הולדתי ה7 הורי הביאו לי סכין כמתנה, זאת הייתה הסכין הראשונה שלי, הסימן
לכך שמעכשיו אני מתחיל להתאמן לקראת משחקי הרעב.
תמיד ידעתי שיום אחד זה יבוא, שאני יצטרך להיבחר או להתנדב.
רק שאף פעם לא רציתי בכך.
אחרי שאכלתי אימי אמרה לי שהיום האימונים הם שש שעות.
ביום רגיל האימונים הם שעתיים אבל מגיל 12 כל שבוע לפני יום האסיף האימונים הם 6 שעות.
האימונים התחלקו כך:
שעתיים ירי בחץ וקשת,שעתיים זריקת חניתות ושעתיים עבודה עם סכין.
ככה זה היה שבוע.
YOU ARE READING
משחקי הרעב ה74 מהצד של קייטו.
Fantasyמשחקי הרעב ה74 מתקרבים, זה שבוע לפני המשחקים וקייטו בן השש עשרה ממחוז 2 לחוץ. הוא יודע שהוא חייב ללכת השנה למשחקים, כדי לרצות את הוריו. הלחץ גובר המשחקים מתחילים, מה יקרה בסופם?
