the vampire story -season 2-

---פרק 8---

בפרק הקודם:

"מה עשית? את מי הוצאת מהארון קבורה?!"שאלתי בכעס
"אותי" שמעתי קול מאחוריי הסתובבתי וראיתי את.....
"שלום לך קלאוס" אמר אלייז'ה
"אלייז'ה" אמרתי מופתע
"הולך להיות כיף!" ריבקה אמרה בציחקוק

---------------------------------

*עדיין נ.מ של קלאוס*

"נו אז אחי , ספר לי מה פיספסתי ב...17 שנים האלה?" אלייז'ה אמר בזמן שחקר את הבית בסקרנות
"אתה יודע הכל כרגיל ערפדים,מכשפות,זאבים" עניתי
"ניק ואיך שכחת את הכפילה ה'מושלמת' של אליזבט?" ריבקה קטעה את השיחה והסתכלתי עליה בכעס , כי ידעתי שאלייז'ה עדיין כועס על אליזבט.
"אליזבט?" אלייז'ה אמר עם הבעה מופתעת
"עוד לא הרגתם את הכלבה?" הוסיף לדבריו
"לצערינו לא" ריבקה ענתה לו
"אנחנו לא הורגים אף אחד אלייז'ה! תן לי להסביר לך את המצב כרגע..." אמרתי והתחלתי לספר הכל לאחי

*נ.מ מבט של ג'סיקה*

הלכתי לבית של האחים סלבטור, הבית השני שלי אפשר גם להגיד?
בדרך פתאום הרגשתי מישהו או משהו נוגע לי בכתפיים, לא הספקתי להגיב ותוך שניות אני מוצאת את עצמי שוב בבית קפה.
רק הפעם זה לא היה קלאוס זה היה מישהו אחר לגמרי ,לא הבנתי מי זה או מה הוא רוצה ממני.
לא ברחתי ולא ניסיתי לתקוף אבל אם הייתי הג'ס של פעם אני בטוחה הייתי עושה איזה סצנה מול כל האנשים ובורחת.

הייתה בנינו שתיקה של כמה דקות,האיש המוזר הזה לא הפסיק להסתכל עליי.

"טוב אז שאני אתחיל לדבר? מי אתה ומה אתה רוצה ממני" קטעתי את הקרב מבטים שהיה בנינו
"את כל כך דומה לאליזבטה"
"אליזבטה כלומר אליזבט?"
"כן"
"מי אתה?"
"אוי סליחה שלא הצגתי את עצמי, אני אלייז'ה מייקלסון" אמר והושיט יד כדי ללחוץ אותה, חשבתי מספר שניות והושטתי גם את ידי, לחצנו ידיים והוא נישק בעדינות את ידי.
"אז גם אתה מייקלסון? מעניין...זה קטע כזה אצלכם במשפחה לגנוב אנשים לבתי קפה?" שאלתי טיפה בחוצפה.
"מה?" שאל לא מבין
"לא משנה, אני מבינה שסיימנו ואני יכולה ללכת נכון?" אמרתי בזמן שאני קמה
"לא. תשבי בבקשה"
הופתעתי מהנימוס שלו , הוא לא כמו שאר משפחת מייקלסון
"אז הבנתי שאתה האח המנומס והטוב?" שאלתי בזמן שאני חוזרת למקומי.
"אפשר להגיד שכן, נחזור לעניינינו אני רוצה שתעזרי לי להרוג את אליזבט" אמר
"לא ממש לא" אמרתי
"למה לא? עוד לא פגשת אותה?"
"פגשתי אותה והיא ההפך ממה שכולם מתארים אותה, היא כבר לא הכלבה שהייתה בעבר היא השתנתה" אמרתי בתוקפנות
"את יודעת לא סתם חצי מהעולם אוייבים שלה ורק מחכים למותה" אמר בצחקוק
"אני רוצה לדעת מה הסיפור שלכם ? קלאוס לא סיפר לי עדיין"
"לא סיפר אז כנראה שיש סיבה"
"או שאתה מספר לי עכשיו או שאני הולכת לקלאוס ואומרת שאתה ניסית להרוג אותי ,אני בטוחה שהוא לא יאהב לשמוע את זה .אני מאוד חשובה לו" אמרתי לו בטיפה איום , ואו ג'סיקה הכלבה ?ממתי אני מדברת ככה כלפי אנשים או בכלל ערפדים!
"זה איום?אני רואה שזורם בך דם של אליזבט" שאל צוחק
"יותר בכיוון של אזהרה, אני בטוחה שאתה לא רוצה לחזור לארון קבורה לעוד כמה שנים."
"ולמה את חושבת שאני הייתי בארון קבורה כל השנים האלה?" שאל מתעניין
"לא קשה לראות את זה, החליפה שלך קצת נשארה באבק ורואים שהיא כבר בת איזה 20 שנה ,שמתי לב שאין לך טלפון ועל הטלפון שלי הסתכלת מוזר כששלחו לי הודעה מה שאומר שאתה עוד לא רגיל לטכנולוגיה של המאה הזאת." אמרתי בזמן שאני משלבת ידיים בגאווה.
"את מאוד חכמה, אני אוהב את זה...אז את רוצה לשמוע את הסיפור?"
"כן, שנתחיל?"
"

אליזבט או איך שקראו לה בעבר איזבל ,הייתה הכלבה הכי שנואה מאז ומתמיד אבל אני ואחי קלאוס היינו בין הראשונים שגילו את זה
הכרנו אותה עוד אז כשהייתה בן אדם ,היא שיחקה ביני לבין אחי קלאוס
קלאוס לא באמת אהב אותה היו לו תוכניות לגביה אבל אני באמת אהבתי אותה..."
"סליחה שאני קוטעת אבל איזה תוכניות?" נכנסתי לדבריו
"הוא רצה להיות היצור הכי חזק בעולם ,חצי זאב וחצי ערפד הוא היה צריך בשביל זה לעשות מין קסם כזה שכולל את המוות של אליזבט כדי לפתוח את החוש של הזאב שישן בתוכו, כאשר אליזבט גילתה את זה היא ברחה ואיתה לקחה את הכסף שלנו ומשם אנחנו לא יודעים מה היא עשתה אך היא נהפכה לערפד.
אני ממש דאגתי לה וחיפשתי אותה שנים ,חשבתי היא מתה אבל אז גיליתי שהחיים שלה הסתדרו והיא ערפד ובי היא רק שיחקה ...כמו שבאחים סלבטור היא שיחקה מצב מצחיק לא?"
"אני מאוד מצטערת בשבילך שהיא שברה לך את הלב" אמרתי בקול מצטער
''זה בסדר אבל אני מבקש ממך להיזהר ממנה ואני רוצה להגיד לך שאני יכול לספק לך הגנה מקול"
"בתמורה?" שאלתי
"בתמורה ש..."

המשך יבוא...❤
אני מצטערת אם היו כמה שגיאות כתיב.