השעה 12:25 החושך ירד על הכפר ואין כאן אחד, הדרך לאגם הייתה מובלת בעששיות שאפשר היה לראות שיש בהן נר בפנים 'בטח אנשי הכפר שמו את הנרות בתוך העששית הזאת' חשבתי לעצמי.
"ג'ון ?" שמעתי קול מאחורי, הסתובבתי וראיתי את דרק ?
"מה את עושה כאן ?" שאל בקול חזק
"ששש כולם ישנים שלא תעיר אתם ואז נענש" אמרתי מזהירה אותו
"סליחה, מה את עושה כאן ?" שאל מתעניין
"אני הולכת ל-"
"אגם הלבן ?" קטע אותי בשאלה ואני הנהנתי
"גם אני, המקום הזה תפס את עיני" אמר מחייל
"עניין אותי לדעת איך הוא נראה בחושך" אמרתי בכינות
"בואי, נלך לשם ביחד" דרק אמר לי בחיוך ואני הנהנתי. היה שקט, לא דברנו אחד עם השנייה למרות שרציתי לפתח שיחה אבל לא יכולתי. נעצרנו כאשר ראינו שהעששיות נגמרו, הדרך הייתה חשוכה 'מה אני יעשה ?? אני מפחדת מהחושך' חשבתי לעצמי מפוחדת
"ג'ון את בסדר ?" שאל דרק מודאג
"כ-כן" עניתי בגמגום
"זה לא נראה ככה" אמר
"בו-בוא פשוט נלך" אמרתי מתקדמת אל האפלה החשוכה והמאוד מפחידה כאשר אני אוחזת חזק בשמלה שאני לבושה בה. כל שניה הזזתי אץ ראתי מצד לצד, המחשבה שמשהו יכול לקפוץ עלי מהחושך גרמה לי לפחד ואבל לא רציתי שדרק ידע שאני מפחדת מהחושך, שלא יחשוב שאני פחדנית או משהו. לפתע ידו של דרק תפסה בשלי, עוצרת אותי מלהתקדם
"את מפחדת " קבע
"ל- לא נכון" אמרתי מגמגמת מפחד, שקרתי
"ג'ון" אמר דרק מסובב אותי אליו
"זה בסדר לפחד, את לא צריכה להיות אמיצה כל הזמן. את צריכה לתת לי להגן עליך" מלותיו נכנסו ללבי וגרמו לו להלום כמו משוגע 'הוא רוצה להגן עלי' חשבתי. ידו של דרק אחזה את ידי וכך הלכנו בחושך, לבד, כשידינו אוחזות אחת בשנייה ולא רוצות לעזוב.
"הנה זה" אמרתי כאשר ראיתי את האגם לנגד עיני. ראו את אור הריח משתקף על פני המים והמראה היה יוצא מן הכלל
"זה כל כך יפה" אמרתי מסתכלת על האגם לא מסירה ממנו את מבטי
"צודקת" אמר דרק בקול רגוע
"כל כך יפה" המשיך והרגשתי זוג עינים בוחנות אותי. הסתכלתי על דרק וכן, הוא הסתכל עלי לא מוריד ממני את מבטו
"תפסיק" אמרתי מזיזה את ראשי כשאני מרגישה את לחיי מתחממות
"אוקי אוקי הנה אני מסתכל על הדבר היה הזה" אמר צוחק והזזתי את ראשי אליו והוא עשיין הסתכל עלי
"נו בקשתי שתפסיק" אמרתי מתביישת
"הנה הנה מפסיק" אמר ושוב סובבתי את ראשי ודרק הסתכל לאגם. אחרי זה היה שקט אבל לא שקט מבייש כזה יותר שקט נעים כזה. התחיל להיות לי קר, הרגשתי שאני רועדת אבל כל רציתי שדרק ידע מזה, שלא ידאג לי
"ג'ון" קרא לי דרק
"אני יכול לחבק אותך ?" שאל ועיני נפתחו
"אנ- אני" גמגמתי, לא הצלחתי לדבר
"אוקי" אמרתי ובפחות משנייה דרק ליפף את זרועותיו בי. חום גופו הכה בי, הרגשתי שהקור שבחוץ התחלף בחום שכל כך אהבתי
"קר לך נכון ?" שאל ולא עניתי
"רעדת קצת מקודם, שמתי לב לזה" אמר ופערתי את עיני
"איך ידעת ?" שאלתי
"אני תמיד רואה אותך, גם אם את חושבת שלא" שמעתי בקולו כינות. הוא הסתובב כשפניו היו כלפי האגם וידו הייתה על כתפי השמאלית. ישבו ככה כמה זמן בערך שעה, הסתכלתי בשעון שתמיד על ידי וראיתי שכבר 1:30 ??
"דרק, דרק" קראתי אליו אבל הוא לא ענה
"אתה ישן ?" שאלתי והוא עדיין לא ענה. הייתה לי הזדמנות סוף סוף להסתכל עליו מקרוב,
"אתה כל כך יפה " לחשתי לעצמי
"גם את" אמר פוקח את עיניו
"כבר 1:35 בוא לך, מחר אנחנו צריכים לקום ב 6 מחר" אמרתי וקמתי ממקומי ודרק אחרי. ההליכה חזרה הייתה נעימה, הייתי ליד דרק, זה כל מה שאני רוצה עכשיו. הגענו להקתה שלי והיינו צריכים להפריד את היד אחד של השנייה משהו שהיה קשה
"לכי לישון כבר מאוחר" דרק אמר לי
"אוקי" ניסיתי להפריד את ידי ממנו אבל לא הצלחתי
"אני לא מצליח" אמר
"גם אני לא" עניתי. ופתאום הרגשתי את שפתיו על הלחי שלי מנשקות אתה בעדינות וכתוצאה מכך שמתי את ידי שהייתה שלובה בידו על הלחי שלי
"זה עזר, עכשיו לכי לישון" אמר והנהנתי נכנסץ לאט לאט לבקתה. נכנסתי לבקתה וישר דרך החור מסתכלת עם דרק שם והוא היה שם, מחייך והולך לאט לאט. נכנסתי למטתי וכיסיתי את כל כולי בשמיכה נעימה משחזרת את כל האירועים שקראו פה הרגע ונופלת לשינה עמוקה.
"ג'וני, קומיי" שמעתי את קולה של מאי מנסה להעיר אותי אך לא הצלחתי. הרגשתי משהו על מצחי, חמים ונעים כזה, כמו שפתיים.
"ג'ון" קולו של דרק נשמע באוזני
"קומי" אמר ונישק את מצחי שוב. פקחתי את עיני וראיתי את דרק מעלי מסתכל עלי ובוחן ?
"היי" אמרתי רואה את יופיו של דרק לפני
"היי" אמר מחייך אלי
"בוקר טוב" המשיך לחייך
"בוקר טוב" החזרתי לו מסתכלת עליו
"ישנת טוב בלילה ?" שאל מתעניין לשלומי
"כן, ואתה ?" זאלתי גם אני
"לא" ענה בחדות
"לא? למה?" קמתי למצב ישיבה והוא התיישב לידי
"כי לא יכולתי " אמר מסתכל בעיני
"למה ?" שאלתי שוב מתעיניינת
"כי לא רציתי לישון אחרי מה שקרה בלילה. הרצתי את מה שקרה במוחי שוב, ושוב, ושוב עד שהגיעה הבוקר וגם עכשיו אני לא יכול שלא לחשוב על זה" יכולתי לראות את הכינות בעיניו ובמקום להגיד משהו פשוט צחקתי
"למה את צוחקת ?" שאל מתעניין
"כי אני מרגישה לא בסדר. אתה לא הצלחת לישון בגלל מה שקרה אתמול ואני פשוט הרצתי את זה במוחי עד שנרדמתי. זה לא פייר" אמרתי מבואסת מרכינה את ראשי
"היי זה בסדר" אמר דרק תופס בסנתרי ומעלה את ראשי כך שעינינו נפגשו
"אז אני יותר רומנטי ממך, גם טוב" צחקתי מתגובתו
"טוב תתארגני ותבואי לאוטובוס" אמר נושק לראשי ויוצא מהבקתה. עשיתי כדבריו, התארגנתי והלכתי לאוטובוס, התיישבתי ליד מאי ששמרה לי מקום וראיתי שבן ודניאל יושבים אחד לידהשני אבל מדיסון יושבת ליד דרק ?
'למה היא יושבת לידו ?' חשבתי כל הזמן. עצרנו במקום שבמו אנחנו הולכים לעשות את המסלול, יצאנו מהאוטובוס, המדריך אמר דברים שלא ממש יחסתי להן חשיבות בגלל שדרק ומדיסון היו קרובים כל כך שזה חרפן אותי והתחלנו ללכת. המסלול היה קשה אני חייבת להודות ובכל פעם שדרק בא לעזור לי הזזתי את מבטי ממנו והמשכתי לבד. בהפסקת האוכל הלכתי לשבת לבד, לא רציתי את דרק או מישהו אחר לידי, רציתי שוב להיות לבד כמו פעם. שאר הטיול הייתי לבד וכל פעם שמאי באה אלי הרחתי אותה ממני, זה לא שכעסתי או משהו פשוט רציתי להיות לבד. כשסיימנו את המסלול הארוך והמאוד קשה היה לנו התיישבתי לבדי ליד איזה סלע וצפיתי בנוף שהיה מולי, השעה הייתה 18:30 ועדיין היה אור יפיפה בחוץ
"ג'ון" שמעתי את קולו של דרק קורא לי
"מה ?" אמרתי ברוגז
"למה את ככה?" שאל כאילו לא יודע את התשובה
"אתה ברצינות שואל ?" שאלתי אותו עדיין כועסת
"כן" ענה בקול גבוה
"עזוב אין לי כוח אליך" כל העצבים שבי התחילו לעלות מחדש
"את מוכנה להסביר לי למה את כועסת " ביקש ממני
"למה ? אתה שואל למה, בוא אני יגיד לך, למה היית עם מדיסון היום ? למה הסתכלת עליה עם המבט הזה ? למה חייכת אליה עם החיוך הזה ? למה בכלל ישבת לידה ? כאילו לעשות לי בכוונה? אני באמת לא מבי-" נקטעתי בנשיקה
"את כל כך קנאית ג'ון" אמר דרק כאשר התנתקנו
"לא אני לא" אמרתי מרגישה את לחיי כבר אדומות
"את ועוד איך כן" החליט מחייך
"אני פשוט לא אהבתי את זה" אמרתי מזיזה את ראשי אך ידיי של דרק הונחו על ראשי ולא נתנו להן להסתובב
"לדניאל יש בשבוע הבא יום הולדת, אז תכננו מסיבת הפתעה בשבילו" אמר והבנתי שזה סתם והחשדות שלי היו סתם
"אוקי ?" שאל
"אוקי " עניתי
"בואי , מספיק היית לבד היום" אמר ולפני שהספקתי לומר משהו ידיו של דרק כבר חיבקו אותי חיבוק חם ואוהב כמו שאני אוהבת
פרק באיחור קטן
אבל חייב להודות שהם זוג נדיר...
מקווה שנהנתם
אוהבת ❤
YOU ARE READING
מצאתי אהבה ?
Romanceאהבה ראשונה לא שוכחים.... תכירו את ג'ון שם של גבר אבל בחורה מהממת! אוהבת לקרוא ספרים, לשמוע מוסיקה ומקומות גבוהים. היא חכמה, יפה ויש לה אישיות מאוד חמודה למרות החומות שהיא בנתה לעצמה. היא לא מרבה לחייך למרות שהיא רוצה, אף אחד לא שמע אותה מדברת אפילו...
