הסוטה המתוק שלי [מתורגם לעברית]

פרק 9

אחרי שבוע 1...
ג'ונגקוק חזר לבית ספר...
את חושדת ביונגי בגלל הפתק ההוא..

את יושבת עם כולם בארוחת צהריים..
את לא יכולה שלא לראות את יונגי ואת ג'ונגקוק בוהים אחד בשני.
ג'ונגקוק: "את בסדר *שמך*? את נראת קצת לא פה"
את: "המ? אה כן אני בסדר.."
את לא יכולה שלא לחשוב על הפתק ההוא. למה ליונגי יש אותו. למה כל הבנות ברשימה מתות.. מיליון שאלות רצות לך בראש..
יונגי: "אל תדבר אלייה.."
ג'ונגקוק: "למה לא..? אתה לא הבעלים שלה"
יונגי: "כן אני כן. היא חברה שלי."
העיניים שלך התרחבו בשוק. מה אפילו?
את: "סליחה..?" *המומה*
יונגי: "התנשקנו והכל.."
את יכולה לראות את הקנאה רצה בורידים של ג'ונגקוק
ג'ונגקוק: "אני לא מאמין לך.."
יונגי: "בסדר אני אוכיח את זה."
פתאום הוא תופס את הלחיים שלך ומתנגש עם השפתיים שלו בשלך..
את: "יא!" *מסמיקה*
את שמה לב שג'ונגקוק ממש כועס.
את: "אתה לא יכול פשוט לעשות את זה.."
יונגי: "למה לא? אני חבר שלך."
הוא כורח את היד שלו סביב המותניים שלך. פתאום ג'ונגקוק דופק את היד שלו בשולחן ומסתער משם
את: "אל תיגע בי סוטה. אתה אפילו לא חבר שלי.."
את משתגעת וזזה ממנו. הוא מסתכל עלייך מבולבל אבל מצחקק..
יונגי: "לא אבל אני הסוטה שלך.." *חצי חיוך*
הוא מצחקק ומחכה שתסיימי לאכול. כשאת מסיימת, פתאום הוא תופס אותך מהיד ומושך אותך מהקפיטריה.

את: "אתה יודע שאתה יכול לבקש ממני ללכת איתך במקום למשוך אותי לכל מקום.."
יונגי: "נע.. למשוך אותך זה יותר כיף.."

הוא מכניס אותך לחדר המוסיקה. זכרונות חוזרים לראש שלך, וחיוך קטן מופיע על הפנים שלך.
יונגי: "אנחנו צריכים להתאמן.. יש לך עוד מילים?"
את: "האמת שכן.. לאורך כל השבוע הקודם המצאתי עוד מילים.."
יונגי: "אז קדימה.."
הוא מתיישב על השרפרף של הפסנתר ובוחן אותך כשאת מתכוננת לשיר..

*שרה*
I still can't believe it..
All of this seems like a dream..
Don't try to disappear
Will you stay by my side?
Will you promise me?
If I let go of your hand..
You'll fly away and break..
I'm scared..

את פותחת את העיניים ורואה אותו מחייך אלייך. הוא פתאום מתעורר מזה ומפסיק לחייך
יונגי: "יש לך קול נחמד.. אני מקנא.."
יונגי: "טוב עבדתי על מנגינה על הפסנתר.. והוספתי קטעי ראפ.. אני מקווה שלא תאכזבי אותי"
את: "יא! איך אתה מעז אני אף פעם לא מאכזבת!"
את מחייכת והוא מצחקק
יונגי: "בטוח מתוקה"
את: "אל תמתיק אותי.."
יונגי: "מישהי מתלהבת היום.." *מצחקק*
פתאום מחשבה רצה בראש שלך.. 'הפתק'
את לא יודעת בדיוק אם הוא הרוצח, אבל יש לך הרגשה שכן. ומסיבה כלשהי יש לך הרגשה שלא בא לך שהוא יעזוב את החיים שלך..
את לא רוצה שהוא יהיה הרוצח ואת לא רוצה שיקחו אותו..
אז החלטת לנסות לגרום לו להתוודות בזה..
את: "היי. רוצה לשחק אמת או חובה?"
החלטת שזו הדרך המושלמת לגרום לו להוודות בזה..
יונגי: "ברור..?" *חצי חיוך*
את: "אני אתחיל בסדר? אמת או חובה?"
יונגי: "חובה."
את נאנחת, את צריכה שהוא יגיד אמת.
את: "אוקיי אמ.. אני מחייבת אותך להוריד את החולצה"
יונגי: "מי הסוטה עכשיו?" *צוחק*
הוא רק מחייך חיוך מזמרי ומוריד את החולצה שלו במהירות. את בוהה בשוק כשאת רואה שיש לו קוביות שזופים.
את: "אז.. אמת או חובה?"
את: *שיעול* אמ.. חובה?" *לא שמה לב*
יונגי: "המממ.. אני מחייב אותך לנשק אותי. כל הזמן אני נישקתי אותך ואת לא נישקת אותי אפילו פעם אחת. יונגי המסכן."
את קופאת. העיניים שלך נעות לשלו, ואז לשפתיים שלו. את נחנקת קצת כי לא ציפית את זה..
את בולעת רוק בחוזקה כשהוא מחכה. הוא מסתכל מטה עלייך באיום.
את הולכת על קצות האצבעות שלך ורוכנת בלחץ..
פתאום הוא דוחף אותך על הקיר, מתנגש עם השפתיים שלו בשלך..
יונגי מתרחק, עם חיוך ממזרי..
יונגי: "וואה.. אני פשוט אוהב את השפתיים שלך.."
יונגי: "כל כך טעים.."
יונגי: "כל כך רך"
הוא תוחב קבוצת שיער מאחורי האוזן שלך כשאת עומדת קפואה. הרגשת ניצוץ כשהוא נישק אותך
יונגי: "מתת?"
הוא דוחף את הגוף הלא מגיב שלך, מחזיק בלחיים שלך עד שאת יוצאת מהשוק שלך
את: "המ מ..?"
את קופצת כשאת קולטת עד כמה הפנים שלכם קרובים..
את: "א-אמ אמת או חובה?"
יונגי: "הממ אמת."
עכשיו זה הרגע שלך.. את צריכה לוודא שהוא מודה בזה.
את: "יש לך סודות גדולים שאתה צריך לספר לי? התוודאות או משהו כזה?"
את מרביצה לעצמך מנטלית כשאת מבינה שזה לא מספיק בשביל לגרום לו להגיד את זה..
יונגי נראה כאילו חושב יותר ברצינות, מסתכל הצידה
יונגי: "כן.. כן יש משהו."
את: "מה..?"
הוא בולע רוק בחוזקה כשזה נראה כאילו הוא מתקשה להגיד את זה. הגיע הזמן. את יודעת שעכשיו הוא עומד להתוודות.
יונגי: "אוקיי טוב.. אל תכעסי אני מתכוון-"
את: "פשוט תגיד את זה. מה ז-"

יונגי: "אני אוהב אותך."
_____
או גאד הלב שלי
נשארתי על 13% אחוז תראו כמה אני מסכנת את עצמי בשבילכם :,)