Passed 6 years

פרק 96 - מת מגעגוע

נקודת מבט קארין:

״יאללה סיימתי, בוא לחדר״ הנחתי את הצלחת בכיור ועלינו לחדר שלי. ״אז לכמה זמן את נשארת?״ הוא שאל בזמן שאנחנו שוכבים במיטה ״חמשוש (חמישי-שישי-שבת)״ עניתי מתחפרת יותר בזרועותיו השריריות ״התגעגעתי״ הוא אמר וחייכתי ״גם אני״ החזרתי ״אבל לתמר, נעמה ולירן״ עקצתי אותו והוא בחזרה הפליק לי בתחת ״אחח יא זבל״ אמרתי ״עכשיו אני בטוחה שיש לי סימן שם״ אמרתי בעצבים ״אני יכול לבדוק לך אם את רוצה״ הוא אמר בהרמת גבות וגילגלתי לו עיניים כתגובה ״אולי כדי שאני אשלח הודעה לבנות כדי שניפגש״ אמרתי ופתחתי את האייפון שלי.

״נחשו מי חזרה בהפתעה?״ כתבתי בקבוצה וישר שלושתן התחברו ״איפה את??״ כל אחת כתבה ״בבית״ כתבתי ״5 דקות אצלך״ שלושתן כתבו והתנתקו ״הן באות עוד 5 דקות״ אמרתי והיה לו מבט מבואס על הפרצוף ״חשבתי שמכל השיחה והחיבוקים האלה יצא לי משהו״ הוא אמר ופערתי את עיניי ״חתיכת קרימינל, ההורים והאחים שלי בבית!״ צעקתי והוא רק חיבק אותי ״אני יודע ובגלל זה ביום שישי אנחנו אצל ההורים שלי וישנים אצלי, בשבת נלך להורים שלך, כבר דיברתי איתם״ הוא אמר וליטפתי את הזיפים הקוצניים שכל כך התגעגעתי אליהם בכל החודש הזה.

״הטייסת חזרה הביתה!״ הבנות צעקו ברגע שנכנסו בדלת ״התגעגעתי״ אמרתי וחיבקתי את שלושתן. ״אז איך בבסיס?״ לירן שאלה והתיישבנו בסלון ״סבבה כזה, קצת קשה אבל זה מה שרציתי״ אמרתי בחיוך ״אמאלה איזה מוזר זה שכולנו כזה גג עד 4 בבית ואת חוזרת פעם בחודש״ נעמה אמרה ״אני כבר סיימתי״ תמר אמרה וחייכתי אליה ״אז.. את ותומר השלמתם פערים?״ נעמה שאלה בכוונה מינית ״לא, מחר״ אמרתי וכמו משמיים תומר ירד ״שמעתי את השם שלי״ הוא אמר וצחקתי ״בוא ילדון שלי״ אמרתי וקמתי כדי שהוא יתיישב ואז אני אהיה עליו ״סתמי יא קטינה״ הוא אמר ״אני כבר בת 20!״ אמרתי והוא חייך ״את עדיין קטינה״ הוא אמר וחייך.

״בואו נצא מחר למועדון״ הצעתי ״לא הייתי כבר כמה חודשים טובים במועדון״ המשכתי ״יאללה זורם״ לירן אמרה והשאר פשוט הנהנו ״גם הבנים יבואו״ תומר אמר והנהנתי. ״מה השעה?״ שאלתי ״תשע״ תמר אמרה ״נפגש מחר טוב? אני פשוט סחוטה״ אמרתי והם הנהנו, כל אחת באה וחיבקה אותי והלכה. ״קח אותי למיטה״ אמרתי בעייפות ״חודש אני מחכה לשמוע אותך אומרת את זה ועד שאת אומרת את זה, זה מתוך עייפות״ הוא אמר וחייכתי חיוך עייף ״יאללה נשמה שלי״ אמרתי והוא הרים אותי וסחב אותי במעלה המדרגות.

״תודה אהבת חיי״ אמרתי כשהוא הניח אותי על המיטה ״תגידי מה אם החתונה שלנו?״ הוא שאל ונאנחתי ״אחרי שאני אסיים את הצבא, נתחיל את האירגונים לפני שאני משתחררת״ עניתי בישנוניות ״אין דבר שאני רוצה יותר מלמסד את האהבה שלי אלייך״ הוספתי והוא חיבק אותי ״אני חושב שאני אשאר קצת״ הוא אמר והוריד חולצה. הוא נשכב לידי וחיבק אותי חזק ״התגעגעתי לחום שלך״ אמרתי והוא רק חיזק את אחיזתו בי.

נקודת מבט תומר:

הילדה הזאת כל כך גדלה לי. לא להאמין שהיא בצבא. רק לפני רגע היה יום הולדת 18 שלה והיא החליטה שזה היום שבו היא רוצה להתמסר אליי. כל כך פחדתי להכאיב לה, אף פעם לא הייתי עם בתולה לפניה, לא היה לה שום ניסיון והיא לא כל כך ידעה איך הדברים עובדים. אני זוכר שיום למחרת כל כך כאב לה שהיא פשוט לא יכלה לעמוד על הרגליים.

קרו כל כך הרבה דברים מאז, אני וליאור דווקא התחברנו. אני לא שונא אותו כמו פעם אבל אני שומר עליו. אביאל עדיין אח בשבילי וגם רון, נוו זה שהיה מאוהב פעם בעדי, הוא הבין שהיא לא בשבילו ובאחת היציאות שלנו הוא פשוט נדלק על לירן, חברה של קארין. לקח לו כל כך הרבה זמן להציע לה לצאת איתו שלפי מה ששמעתי לירן עוד שנייה התייאשה מה- on-off שהם היו בו. שמעתי מאביאל שהוא מתכנן להציע נישואין לנעמה אבל לא בזמן הקרוב, הוא לא רוצה להרוס לה דברים שהיא תכננה. הוא רוצה שקודם כל היא תבנה את עצמה ואז הוא יציע לה.

ואני? אני רק מת מגעגוע כל פעם שהיא הולכת לצבא.

_________
מתוקים ומתוקות שלי יש לי הודעה!
אני כרגע בארצות הברית ובגלל זה מאוד קשה לי להעלות פרקים אבל אני אתגבר על זה ! -איכשהו🙄-

אופ תומר גורם לי לבכות כל פעם מחדש 😢❤️