יצאתי מהשירותים. "תגידי, לאן נעלמת? שעה היית בשירותים." ליבי תופסת אותי בכניסת הכיתה. על פניה מבט; "תתחילי לדבר." גמעתי את רוקי וחייכתי חיוך מאולץ. "סתם, לא היה לי חשק להיכנס לכיתה. ניכנס?" אני שואלת אותה, פניה לא מאמינות והיא משלבת ידיה על בית החזה שלה.
"כן, מורגן! על מי את עובדת? עליי? אני דורשת לדעת מה קורה איתך, אז, תתחילי לדבר." אני שותקת, צוחקת אט-אט. צחוקי נבלע תחת חיוך מזוייף, "באמת? נו ליבי, אני בסדר כמו שאת רואה. חיה ונושמת, יש חדש? לא. לא קורה איתי כלום." אני מזיזה אותה מדרכי, באה ללכת אך זרועי נעצרת על ידי אחיזתה של ליבי.
"רציני? מה את רוצה ממני? אני אומרת לך שאני בסדר, אז אם אני אומרת; אז זה אומר שאני בסדר! תודה!" אני מושכת את ידי ממנה ומזיזה אותה שוב מדרכי, לפני שאני נכנסת לכיתה. "כן, רציני מורגן! תפסיקי להתחמק, לעזאזל אתך." היא צועקת אחריי ואני נעצרת, נזכרת שאני בכיתה וחלק מהתלמידים מסתכלים עליי מוזר ומתלחששים בניהם. אני שונאת שזה קורה, היא חייבת כל-כך למשוך תשומת לב?
"מורגן וליבי! מה זה צריך להיות? תיכנסו לכיתה, תפסיקו למשוך תשומות לב כאלה שכולם מסתכלים עליכן." המורה קראה בקול סמכותי מידי, מפסיקה את תעסוקתה בלוח ומסתובבת אלינו עם כל גופה. "וגברת צעירה, איפה היית?" שאלה אותי המורה, מפנה אליי אצבע נוקשת ואני מתכווצת במקומי.
"את יודעת שעבר עשרים דקות מהשיעור, נכון? או שגם את זה את לא יודעת?" צחוקם גובר על השקט בכיתה, הם אשכרה צוחקים עליי. מזדיינים מטומטמים. "ברור שאני יודעת, מה באת להוציא אותי סתומה? אז איחרתי, מה קרה? פרס?" הפחד נעלם ממני והאומץ גבר על הכל. כן, יש לי קטעים להיות חוצפנית בקטע רע מאוד.
"סליחה? רוצה משהו אחר במקום פרס, אולי למנהל?! תישבי במקום ותעתיקי הכל מהלוח, בלי עזרה; לבד, קדימה." פניה שינו צבע, אדומות כמו עגבנייה. "וואלה, אין לי חשק. מה תגידי על זה? יאללה גם כן את." אני יוצאת מהכיתה, שהמורה צועקת אחריי שאני לא נכנסת לכיתה עד שאין אישור מהמנהל. זין אני עושה את זה, כוסעמק.
אני שומעת צעדים אחריי, באה להסתובב, לצעוק על ליבי שבטח באה אחריי אחרי שיצאתי מהכיתה בכעס שכזה כלפי המורה המזדיינת, אך רואה שזו הולי ונעצרת במקומי.
יופי זה מה שחסר לי. "עכשיו גם את, אולי תעזבו אותי בשקט היום?" אני מניפה את שיערי לאחור בזעם, אוספת אותו לזנב סוס. נהיה לי חם, משום מה.
חיוך זחוח נתלה על שפתיה התפוחות, שקודם היו מונחות גם על שפתיי. "אני? כלום. רק חשבתי שאולי תרצי לשחרר קצת זעם, איתי." היא אומרת במבט תמים, שלא הייתה כזאת בכלל. בת זונה.
YOU ARE READING
Social pressure (girlXgirl) ✔️
Storie brevi❞מתי יבוא היום שנוכל לצאת ולהגיד שאנחנו ביחד? זה כאילו כל השאר לא חשוב כי איתך זה מרגיש כמו אחד, מורגן.❝ ❞אני לא חושבת, הולי. ❝ שתי בנות, שני עולמות שונים. אף אחד לא חשב שהבנות האלה יכולות להיפגש ובדרך הכי לא צפויה שיש והכי לא מתאימה, שרגשות בין שני...
