Too Beautiful for you

פרק 21

-נ.מ ליאם-
התחלתי לקרוא את המכתבים והייתי בשוק!, ליאל אמרה את האמת, אם הן לא היו הולכות, סביר להניח שהיינו בכלא, היא הקריבה את עצמה בשבילי, היא הייתה נעולה בביתה, לא נפגשה עם החברות שלה או עם אנשים אחרים שהם לא המשפחה שלה בגללי, אני הרסתי לה את החיים, ועוד אני התארסתי, אני זבל, המשכתי לקרוא את המכתבים ובמכתב האחרון נשענתי על המיטה ושמתי את ידי על מצחי, איזה טעות, איזה מפגר אני. היא בחיים לא תסלח לי.
-נ.מ דילן-
וואו, אין לי מילה אחרת להגיד על זה, אני מתבייש בעצמי, אני הבאתי אשכרה את השרשרת שלה לסופיה, אוי, איזה טעות, מה אני יעשה עכשיו?! אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור, אוף אחרי מה שאמרתי לה, היא שונאת אותי, ראיתי את זה בעיניים שלה, יואו איזה דביל! מה אני יעשה עכשיו?, אני חייב לדבר איתה פנים מול פנים, אני פשוט חייב.
-נ.מ הארי-
מעניין מה ליהי רצתה להגיד לי, היא בטח הלכה למלון שלה ונחה רגל על רגל, עזבה הכל כמו תמיד, זה לא קשה לה, אבל משהו אומר לי ללכת לראות, ליתר ביטחון, לוודא שהיא הלכה, עכשיו כבר אחרי שתיים בלילה, היא בטח לא שם. יצאתי מהבית והתקדמתי לפארק ההוא והייתי בשוק, היא עדיין הייתה שם והמשיכה לחפש, היא רעדה ובכל זאת היא נשארה שם והמשיכה לחפש.
"ליהי תצאי משם" אמרתי.
"לא רוצה" אמרה.
"תפסיקי להיות ילדותית ובואי" אמרתי.
"לא עד שאמצא את השרשרת" אמרה.
"השרשרת, היא כאן" אמרתי והיא הסתכלה עליי והתקרבה והכנתי את עצמי לכאפה אבל ראיתי אותה מחייכת.
"מצאתי אותה" אמרה ליהי.
"מה?" שאלתי.
"השרשרת, אני מצאתי אותה" אמרה.
"נכון את מצאת אותה" אמרתי והיא לקחה אותה.
"זכית, אני אקשיב לך" אמרתי.
"יודע על מה חשבתי בלילה הזה, שבכל קשר צריך להיות אמון בין השניים, ורצית שנעשה התערבות כדי שתאמין לי, זה עלוב, אני כבר לא רוצה לתת לך הסברים יותר, אני כבר לא חייבת, אני מתכוונת לשחרר אותך" אמרה ליהי.
"מה?" אמרתי.
"אני לא מתכוונת להילחם עליך או להתעקש, בהתחלה רציתי לעשות את זה אבל אז הבנתי שזה לא שווה את זה, אם אתה המשכת הלאה אז גם אני צריכה לעשות את אותו הדבר" אמרה והסתובבה ללכת והיא רעדה אז אני לא יודע למה, אבל נתתי לה את הג'קט שלי וחיבקתי אותה מאחור.
"אני מצטער" אמרתי והרגשתי על ידי משהו רטוב והבנתי שהיא בוכה.
"גם אני" אמרה והשתחררה מאחיזתי והמשיכה ללכת.
הלכתי הביתה וראיתי את דילן ממהר לצאת.
"מה קרה לאן אתה הולך?" אמרתי.
"לחפש את נועה" אמר דילן.
-נ.מ דילן-
אני לא מאמין אני אשכרה דביל ועכשיו ראיתי את לוק שהעלה תמונה לאינסטגרם שהור במסעדה עם נועה! אני מכיר אותה!, התקדמתי ונכנסתי לשם וראיתי אותם אוכלים ארוחת בוקר ביחד.
"אז מה אתם יוצאים עכשיו?" אמרתי.
"מה אכפת לך" אמרה נועה.
"דילן, אני חושב שאתה צריך ללכת" אמר לוק שקם מהשולחן.
"אני לא חושב שאני מקבל פקודות ממך" אמרתי והעפתי לו בוקס.
"מה אתה עושה?! השתגעת?!" נועה צעקה עליי והרמתי אותה ככה שהיא על הכתף שלי ולקחתי אותה כשהיא צועקת שאעזוב אותה, ונתנה לי מכות בגב שלא הפריעו לי והורדתי אותה באיזה בחוף ואיך שהיא ירדה היא נתנה לי סטירה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" אמרה.
"למה את יוצאת עם לוק?" שאלתי.
"אני לא חושבת שזה עיניינך מה אני עושה בחיי הפרטיים" אמרה.
"אז זהו שכן" אמרתי.
"מי אמר? היחידה שאתה יכול עליה היא הארוסה שלך, שלה אתה מחוייב ואני אהיה עם מי שאני רוצה כי אני אישה חופשייה" אמרה.
"לא אם אני כאן" אמרתי.
"לא נולד הגבר שיגיד לי מה לעשות" אמרה בכעס.
"הוא כאן לפנייך" אמרתי וכשהיא באה לתת לי עוד סטירה תפסתי את היד שלה ונישקתי אותה.
~הצצה לפרק הבא~
"אני מצטער" אמרתי.
"אתה שיכור" אמרה.
"אני עדיין פיקח" אמרתי.
"אם לא תעזוב אותי אני אצרח" אמרה.
"באמת?, בואי נראה" אמרתי.
"אתה חושב שצחקתי?" אמרה ובאה לצרוח.