דפיקות.
לחץ תקף את בית החזה שלי, כל נשימה שמתגברת- ואני לא יודעת מה לעשות. בושה מגרדת את הבטן התחתונה שלי כאילו זה היה דבר חמור.
המגע החם והמלטף של ליבי על גופי החשוף למדי נדבק לעורי, גורם לרעד להתפשט בקרבי והשיער מלטף את זרועותיי; גורם לי להבין שיש עוד מישהו בחדר.
ציוץ יוצא מפי כשאיברה נוגע בשלי, ולא לפני שאני מעיפה אותה ממני, זורקת לה את השמכה המחממת שלי שהייתה מקופלת בצד והיא מתכסה בה. עטפתי סביב חלקי העליון והתחתון את השמיכה הלבנה ורק אז העזתי להרים את מבטי. נועצת עיניים אפורות בעיניים הכחולות של הולי.
פאק. פאק. פאק. פאק!
זה היה חייב לקרות? מה הבעיות שלי כל הזמן? למה עשיתי את זה? כל-כך הרבה שאלות שלהן אין כלל תשובה- כנראה שבחיים לא אדע.
אני צריכה לדעת שאני כזאת דפוקה? כזאת הייתי הרי. אם זה ביסודי, אם זה בחטיבה, ואם זה בכל מקום. אנשים שישמעו את הסיפור ההזוי שלי; פשוט יצחקו עליי על כמה שאני אפס.
אני לא צריכה לדעת יותר מזה.
"אממ, אני אלך, אני מצטערת." ליבי היא הראשונה שפוצחת את פיה, מבוכה לובשת את פניה, והיא לא יודעת מה להגיד. אוספת את הבגדים שלה מהרצפה ולובשת אותם בזריזות.
השמיכה חושפת את עצמות הבריח שלי ואני מתכסה יותר, פשוט משחקת בשיערי ומנסה לשחרר את האווירה המותחת והלא כל-כך נעימה שגורמת לי לפקפק ברגשות כלפי הולי.
אלוהים, זה כזה מביך בשבילי. ואני עם הראש התמים שלי (הלא מספיק) חשבתי על כך שהולי יכולה לספר הכל, וזה יעבור כעוד שמועה מתפשטת בבית סיפרנו ההכי פטפטן שפגשתי בחיים שלי.
"ביי מורגן, מקווה להסביר לך מחר הכל- אני מצטערת כל-כך." היא מרימה במהירות את תיק בית הספר שלה מהרצפה וממהרת לצאת מחדרי. הדלת נטרקת אחריה, ואני נשארת עם הולי לבד- עיניים מול עיניים, לא מנתקת קשר.
החזה שלי עולה ויורד ואני נחנקת תחת הנשימה שלי. "אני י-כולה להסביר." גמגמתי. מצחי הזיע וזיעה קרה טפטפה אל הצוואר שלי, לא ידעתי מה המבט שלה אמר; הוא לא הסביר הרבה מבעד ל...אכזבה? ורגשות אשמה אוכלות אותי משום מה, מקרסמות את לבי.
"אני באתי עד לכאן. בשביל להתנצל. רציתי לבקש סליחה על אותו יום בחצר מאחורי הבית ספר, על זה שנישקתי אותך למרות שידעתי שאת עוד מבולבלת ועוד לא ניסית לעקל את מה שעבר בנינו. וגם שאני סוג של 'הכרחתי' אותך לעשן את הסיגרייה המזורגגת, ואני רואה את זה. אותך ואת ליבי, החברות הכי טובות- פשוט מתנשקות ועל סף לשכב." היא מושכת בכתפיה ומעיפה את ידיה לאוויר, שומטת אותן לאחר מכן ואני גומעת את רוקי המר.
"אני באמת לא יודעת למה טרחתי עד כאן וסתם לחינם. גם, אחרי שהצלחתי סוף-סוף להשיג את הכתובת שלך בשביל מטרה טובה; ואני מקבלת את זה." היא נוקבת בי מבט של 'לא יודעת מה להגיד לך' ואני בתור תגובה ראשונית מחפשת את הבגדים שלי על הרצפה כדי להתלבש ולנסות לדבר עם הולי על מה שקרה כאן.
מצאתי קודם את התחתון והתרוממתי למצב ישיבה עם השמיכה שעוד עליי אך נפלה קצת וחשפה רק את גבי החשוף למחצה. "זה בסדר- אני הולכת בכל מקרה." שמתי את התחתון במהירות, מוצאת גם את החזייה. לפני שהיא מספיקה ללכת אני קמה במהירות, מודעת לכך שאני רק בהלבשה תחתונה.
אני עוצרת אותה, טורקת את הדלת אחרי שנפתחה שוב- והולי מבוהלת בפעם הראשונה ומביטה בי. היא מתנשפת ועיניה הכחולות הופכות לכמעט אפורות- הצבע הכחול נעלם איכשהו בין הצבעים. "תני לי שנייה להסביר."
לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך קשה. שאצטרך עכשיו לתת הסברים כנראה לבחורה שאני מחבבת ומרגישה אליה מן משיכה לא מוגדרת בעליל- ובכל זאת, אני מצטערת שהיא הייתה צריכה לראות את זה גם כמו שאני לא הייתי רוצה לראות את הולי עם בחורה אחרת שהיא לא אני.
"אין מה להסביר! זה בסדר! אני בכלל לא צריכה להרגיש ככה, מורגן. אבל לא חשבתי שאת, את, תשכבי עם פאקינג חברה שלך. או שפשוט... את סתם. ואני באמת ובתמים לא יודעת איך להגיב ומה לעשות, הצורך במילים נעלם ואני פשוט לא יודעת מה להגיד לך. כי אולי אני פשוט הרגשתי אכזבה? אני באמת לא יודעת. כי אני באמת מתחילה לחבב אותך." היא מתפרצת. שלא חשבתי שאראה את זה- דמעות מעקצצות בעינייה.
"שלא תחשבי לרגע שזה פוגע בי. אני פשוט- קרה לי אותו דבר עם בחורה שהייתי מחבבת אותה. וזה פשוט מזכיר לי דברים רעים. למרות שאני לא צריכה להרגיש ככה, בסך הכל לא היה בנינו כלום. ואני יודעת, תאמיני לי שאני יודעת איך זה להפגע מאדם שחשוב לך. למרות שאני מכירה אותך בקושי שבוע, אבל אני מחבבת אותך." היא מושכת באפה, מרימה את ידיה לשיערות ראשה ומושכת בהן.
לא, לא, זה לא יכול להיות שהיא מחבבת אותי. זה לא יכול לקרות! אסור לה להתאהב בי, פשוט אסור. זה כל-כך מטומטם, אלוהים.
"מה את מבינה בכלל?" שאלתי אותה. עיניה הכחולות והנוצצות נפערו, היא מפסיקה למשוך בשיערות ראשה- היא נראית פגועה אבל המילים ההרסניות שהורסות, פשוט נפלטות החוצה.
"אסור לך להתאהב בי. את בקושי מכירה אותי. את לא מבינה, הולי? אני מבולבלת. אני לא יודעת מה לעשות וכיצד לפעול. ואת באה ואומרת לי שאת מחבבת אותי? אנחנו רק התחלנו לדבר ובכלל לעשות משהו ביחד לפני כמה ימים, שלפני זה אפילו לא יכולתי לירוק לכיוון שלך. כי היית 'מקובלת' ואני מעולם לא הייתי." היא נושמת במהרה, לא יודעת מה להגיד. "אני פשוט מקנאה בך! שלך יש הכל, ואני פשוט כ-לום." אני מחלישה את קולי, הדמעות מגיעות אל לחיי וגולשות למטה.
היא מרימה את מבטה לעברי, עיניה אדומות. "פעם אחת רציתי להרגיש נאהבת. שיאהבו אותי. חוץ מליבי, אין לי אף אחת. ואני מפחדת שכל זה- כל הדבר הזה- פשוט יום אחד יגמר. את מבינה מזה בכלל משהו?"
"את לא יודעת כמה שאני מבינה. מורגן. אבל ברכותיי." היא הוזיזה אותי הצידה ויצאה מהדלת, רעש הטריקה. רועמת באוזני.
ואני משתגעת בתוך הנשמה השרופה שלי.
***
YOU ARE READING
Social pressure (girlXgirl) ✔️
Kısa Hikaye❞מתי יבוא היום שנוכל לצאת ולהגיד שאנחנו ביחד? זה כאילו כל השאר לא חשוב כי איתך זה מרגיש כמו אחד, מורגן.❝ ❞אני לא חושבת, הולי. ❝ שתי בנות, שני עולמות שונים. אף אחד לא חשב שהבנות האלה יכולות להיפגש ובדרך הכי לא צפויה שיש והכי לא מתאימה, שרגשות בין שני...
