טיפות מים קטנות הקישו על החלון, האדים מהמשקה החם עלו מהקפה ונעלמו באוויר הקר שבספריה. מוסיקה נעימה יכלה להשמע מעט מהאוזניות של הבחור, אותו בחור שבא לבלות את חצי מהיום שלו בספריה הזו.
שיער טורקיז ירקרק כיסה את עיניו מעט, מעיל שחור שהיה נראה גדול מדיי לתזוזה איתו, וצעיף כחול כהה מלופף על צווארו. משקפיים שישבו בשלמות על גשר אפו, יידו שכתבה במהירות על מחברת שחורה ונעצרה כל כמה שניות, עיניו שנעצמו בכל עצירה וגבו שנשען על משענת הכיסא בנוסף.
השקט בספרייה נעצר ברגע שג'ימין הפיל את ערימת הספרים מאחוריי הבחור.
ג'ימין מיהר להרים את הספרים וזרק מבטים חטופים אל הבחור שמולו, הוא נעצר כשהבחין כשהבחור נועץ בו מבט. הוא פקח את עיניו לרווחה והפה שלו נשאר המום, הוא לא בטוח למה הוא לא הצליח להביא את עצמו ללהוציא מילה אחת מפיו. מחשבותיו נקטעו ברגע שהבחור ממולו החל לדבר, "אתה עובד פה?" הוא שאל, קול נמוך וצרוד שהדהד שוב ושוב בראשו של ג'ימין. "כ..כן." ג'ימין אמר, עדיין יושב על הרצפה, המום.
"ג'ין היה צריך עובדים חדשים? אם כן למה הוא בחר מגושם כמוך." הבחור עם השיער הטורקיז הניד את ראשו הצידה. "אני מצטער שהפרעתי לך, היונג ידע שאני צריך עבודה והוא הציע לי לעבוד פה." ג'ימין אמר, העיר את עצמו מהסיטואציה והחל לאסוף את הספרים לערימה חדשה. "בכל מקרה, תשאל את שאר העובדים פה למה לא מפריעים למין יונגי, בהצלחה בהמשך העבודה פה." הבחור שעכשיו ג'ימין ידע ששמו הוא יונגי אמר באדישות וחזר לעיסוקיו.
"מין יונגי אה?"
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
~•~•~•~••~•~•~•~•~•~•~•~••~~•••~•~•~•~••~•~•~•
פעמון הדלת צלצל וסימן על אדם נוסף שנכנס לספריה, צעדיו של האדם יכלו להשמע בספרייה עד שלפתע נעצרו, ג'ימין הפנה את ראשו לכיוון הצעדים וגילה פנים מוכרות עומדות מולו, "המחברת? באמת?" יונגי אמר בקול הצרוד שלו שהיה נשמע עכור מעט מהצעיף שהיה מלופף סביב צווארו ופיו.
"זה ממש טעם של נערה מתבגרת לא חושב?" יונגי צחקק מעט וסומק עלה לפניו של ג'ימין. "זה ספר טוב, אל תצחק." ג'ימין אמר, הקול שלו היה חלש אך יונגי יכל לשמוע אותו היטב. "לא צוחק, זה מתאים לך טיפה." יונגי אמר ונופף לשלום אל הנער מולו, ממשיך אל מקומו הקבוע בספרייה.
