פרק 3-
*טס*-
אני וסיירה יושבות באחד מהספסלים הקרובים לזירה ואני צופה בתשומת לב לבנות המחליקות ומתעלמת מג׳ייס ואיילי שהחליטו שהיום זה יום טוב להתאמן על הכישורים שלהם. כאילו שארבעה ימים בשבוע של אימון אינטנסיבי על הקרח לא מספיק לשני ראשי הכרוב. אבל לפחות התנחמתי בעבודה שלוק פרקינס לא נמצא כאן. אם הוא היה כאן סביר להניח שהוא היה בוכה מהווג׳י האכזרי שהייתי עושה לו אחרי מה שקרה לפני שני לילות. סוטה מפגר... כאילו שאין לו מספיק בנות שמחכות בתור להתפשט בפקודה הוא צריך להציץ דרך החלון שלו ולהביט עליי. מפגר.
״מספר חמש דיי טובה״ סיירה מפנה את צומת ליבי לבחורה הדקה שטסה על הקרח במומחיות ונעה עליו ללא מאמץ.
״כן... אניה סוקולוב... היא הייתה פעם מחליקה אומנותית זה אומר שיש לה יציבה והיא יכולה להחליק במהירות ועם קורדאנציה״ אני ממהרת לסמן וי ליד השם של אניה.
אני מביטה שוב על הבנות ומנסה להחליט את מי אני מצרפת מלבד אניה. אני צריכה לפחות עוד שלוש חברות קבוצה מלבד אניה מכיוון שהשוערת שלנו דיינה קוסגרוב החליטה שהיא חוזרת בה מהפרישה והסכימה לחזור לקבוצה.
אחרי עוד כמה דקות של התבוננות אני וסיירה עולות על ציוד ואז על הקרח. אנחנו מנסות כמה תרגילים נוספים וגם חלק ממשחק ובין כל הבנות מתבלטת אניה וגם מספר 11 שאותה מעולם לא פגשתי לפני בקמפוס והיא כנראה הייתה שקטה מאוד או שפשוט לא יצא לנו להתקל זו בזו. ממבט קצר בדף שלה אני מעלה את השם אריאל קלרקסון ומסמנת לידו וי.
שאר הבנות לא ממש עושות עבודה טובה וחלק מוותרות על המשחק לגמרי ומביטות על ג׳ייס ואיילי שמתאמנים בצד השני של האולם כשאיילי בשער וג׳ייס מנסה לעבור את ההגנה שלו עם הדיסקית.
כעבור עוד כמה דקות של תרגילי זוגות אני מכריזה שזה מספיק והבנות שנבחרו יקבלו הערב את התשובה במסרון. אני מודה להן ורובן מסתלקות למלתחות מלבד כמה בודדות שעדיין מביטות בג׳ייס ואיילי.
״אין להן פאקינג בושה״ אני מסננת בעצבים וסיירה צוחקת לידי צחוק קטן ומתוק.
״הן נשים, יש להן צרכים ואם כמה שאת לא סובלת את הקבוצה המקבילה לנו את חייבת להודות שהם שווים״ סיירה סוקרת בעניין את שני הבבונים שטסים על הקרח ונלחמים ראש בראש.
אני מביטה לעברם ונאנחת. שניהם גדולים מאוד למרות שאיילי נמוך ורחב יותר. הקסדות שלהם מסתירות את הגולגול הגברי הכהה של ג׳ייס ואת השיער השחור לגמרי והמקורזל של איילי. לג׳ייס יש עיניים כחולות, עור שזוף וזיפים על הפנים בעוד שפניו של איילי חפות מכל שיער, עיניו חומות וכהות ויש לי קעקוע שרוול על זרוע ימין.
אבל למרות ששניהם לוהטים, כל אחד בדרכו אבל אני יודעת בדיוק מה מסתתר מאחורי החזות הזו אז זה לא ממש מרשים אותי. לא באתי לקולג׳ כדי ליירר על בנים ולהתעלף כל פעם שג׳ייס קולדוול חולף על פני. באתי לקולג׳ להוציא תואר ולשחק הוקי, לשחק בצורה שתביא לי גביע אליפות.
״בואי נזוז סיי, יש לנו עוד על מה לדבר״ אני מפנה את גבי לשני השחקנים ומחליקה לכיוון היציאה.
YOU ARE READING
On the ice
Roman d'amourטס דאונס תלמידת שנה ג׳ באחד מהקולג׳ים הכי טובים במדינה ושחקנית הוקי נשים מבטן ולידה נמצאת בבעיה. קבוצת ההוקי שהיא הקפטנית שלה עומדת לאבד את כל התקציב שלה ולהסגר... אחרי עונה מחורבנת, שחקניות שלא מוכנות להשקיע באמת והמטרה שלהן היא בעיקר ליצור קשרים ע...
