On the ice

פרק 6

6-
*טס*-
״לוק!,לוק!!!״ הקול הצייצני גורם לי לסגת באחת כשהשפתיים המאוד מפתות של לוק במרחק נשימה משלי.
״שיט...״ לוק מסנן כשבחורה בעקב גבוה בצורה הזויה ושמלה סגולה ארוכה וצמודה לכל קימור בגוף שועטת לעברנו.
״לוק!״ היא צווחת גם כשהיא כבר מולנו.
״זואי, היי״ לוק נראה במצוקה כשבחורה מניפה בדרמטיות את שערה הכהה והמשיי בתנועה שכנראה אמורה להיות סקסית או משהו.
״חיפשתי אותך כבר שנים.. יש לנו עסק פתוח, סקסי״ ובמשפט הזה זואי הסתומה שמלקקת שפתיים כאילו היא לא שתתה שנה מרסקת אותי חזרה לארץ.
לוק פאקינג פרקינס, כמה צפוי וכמה בן זונה אתה.
״זואי, אני...״ ״ביי״ אני מסננת באמצע המשפט שלו וחוזרת חזרה לתוך הטירה שהוא קורא לה בית.
אני מאתרת בקלות את אמא וטוד שמשוחחים עם קשיש בחליפה שגדולה עליו בכמה מידות.
אמא קולטת אותי ושולחת לעברי חיוך. ״היי טסי״ היא מחבקת קלות את זרועי.
״היי אמא. אפשר ללכת? אני לא מרגישה טוב״ אני עוצמת עיינים ומנסה להשתלט על גל הסחרחורת הנוראית שתקף אותי.
״בטח טס. אנחנו נקפיץ אותך חזרה לקמפוס. היה נעים לשוחח איתך פרד, שמור על קשר״ טוד עונה במקום אמא ולוחץ את ידו של הקשיש.
אמא וטוד נפרדים מג׳ים ופנלופי ותוך כמה דקות אנחנו כבר על הכביש החשוך לכיוון הקמפוס.
״זה היה ערב נהדר, לא כך יקרי?״ אמא מלטפת בחיבה את זרועו של טוד.
״אכן כן״ טוד מהנהן.
״נהנית מתוקה?״ אמא שואלת ואני מצליחה להנהן בחיוך.
״זה נפלא.... ואני חושבת שכשטס תספר לך על היוזמה החדשה שלה תשמח לעזור לה, נכון יקרי?״ למילותיה של אימא אני מיד מתיישבת במושב האחורי ומיישרת את השמלה שלי.
זין על לוק פרקינס וזין על השכרות, מי צריך אותם כשיש לך הוקי?.
״איזו יוזמה?״ טוד שואל בעניין ואימא מפרטת בפניו כמעט מילה במילה את מה שסיפרתי לה בטלפון.
אחרי שאמא מסיימת יש שתיקה שנמשכת אולי לכמה שניות אבל עבורי כל שניה היא נצח קטן ומייסר.
״תגידי לסיירה שתשלח לי הצעה לתקציב שנתי ואני אדבר עם העו״ד שלי ועם רואה החשבון ונעזור לכן לעצב אותה ואחר כך כמובן אני אתמוך בכן דרך קרן המלגות שלי לקבוצות ספורט״ קולו של טוד מפר את השתיקה ודמעות עולות בעיני תוך שאני רוצה לקפוץ ולצרוח בהתרגשות מוגזמת. ישששש.
״ממתי יש לך מלגה כזאת?״ אני מצליחה לנסח את השאלה שעולה בראשי.
״מעכשיו. הקרן על שם ויקטוריה קופר לקבוצות ספורט נשים בהוקי ואת זכית בה, ברכותיי״ החיוך שהתפשט על שפתיה של אמא היה ענקי ותאם שלי כל הדרך חזרה לדירה שלי.
נפרדתי מאמא בחיבוק וניפוף יד חברותי לעברו של טוד ורצתי במעלה המדרגות לדירה החשוכה שלנו.
״סיירה!!! סיירה!!״ הצעקות שלי הבהילו את סיירה המסכנה שנרדמה על הספה באמצע הצפייה בג׳יין הבתולה.
״מה קרה?!?! מה קרה?!?!״ סיירה נראתה היסטרית והרימה את כרית הנוי מהספה בתור נשק.
״הוא הסכים! יש לנו מימון סיי!!״ קפצתי באוויר וסיירה זרקה את הכרית וקפצה לזרעותיי שתינו צווחות כמו משוגעות בהיסטריה.
לשם שינוי משהו פאקינג טוב. והטוב ביותר עדיין עתיד להגיע.

*לוק*-
״כן בייבי!, תן לי את זה!!!, חזק יותר!! פאק בייב!!!״ אני מתעלם המצווחות הנוראיות שמזכירות תסריט פורנו רע שפורצות דרך דלתו חדרו המוגפת של ג׳ייס.
הוא לא צחק שהוא אמר שהתוכניות שלו לסופש היו לטבוע בכוס.
נכנסתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת. כשאמרתי לאבא ופנלופי הבוקר שאני חוזר לדירה כדי לתת להם זמן להיות יחד אחרי הבשורה ה׳משמחת׳ שפנלופי בישרה הם לא התנגדו ואפילו נראו שמחים. שילכו להזדיין, הם והשמחה שלהם.
הפלאפון שלי מצלצל בדיוק כשאני נשכב במיטה אחרי שהחלפתי לשורט וטי שירט מבגדי הסופש החגיגיים שלבשתי אצל אבא.
״מה?״ אני עונה בחוסר סבלנות מובהק.
״מה נשך אותך בתחת, לוקי?״ קייסי צוחק מהעבר השני של הקו.
״מצחיק מאוד, מה אתה רוצה קייס?״ אני נאנח ומשפשף את מצחי עם ידי.
״אתה עדיין אצל אבא שלך?״ קייסי שואל.
״לא. אני בדירה״ אני נאנח.
״מושלם. אני ואיליי עורכים חנוכת בית לדירה החדשה שלנו הערב, אתה בעניין?״ קייסי ואיליי עברו מהמעונות לאחד הבניינים הסמוכים לבניין שלנו לפני כמה ימים, כנראה בתור אמצעי זהירות מהסטוקרית של קייסי.
״אני בא״ אני עונה ללא היסוס. אלכוהול, כוס, מלא אנשים, מוזיקה רועשת- הפתרון המושלם למצב הדפוק שבו נמצאים החיים שלי.
כמה שעות אחרי אני וג׳ייס בלבוש כמעט זהה של סניקרס, ג׳ינס כהה וטי שירט- שלי שחורה ושל ג׳ייס כחולה עם הלוגו של הרולינג סטונס. שנינו לוקחים כוס בירה והולכים לעבר קייסי וקלרמן שיושבים על ספת עור חדשה למראה ומדברים בלהט ועם תנועות ידיים מוגזמות שמעידות שהם כנראה כבר שיכורים.
״תראו מי הגיעו!!״ קלרמן מנופף בידיו העצומות לעברנו ןשופך חצי מכוס הבירה שבידו על הרצפה והספה.
״היי! אתה תנקה את זה אחר כך, ראש זין!!״ קייסי דוחף את קלרמן ובכך גורם לכל הכוס להישמט מידו ולעוף לרצפה.
״תראה מי עשית, ראש זין!״ קייסי מביט ביאוש על קלרמן שכבר לא מקשיב ומתמקד על תחת עסיסי בחצאית מיני וקם מהספה והולך לעברו כמו פרפר לאש, מתעלם לחלוטין מהקללות של קייסי על הראש הענק והריק שלו.
״תרגע בן אדם. אנחנו נעזור לכם לנקות בסוף, תן לקלרמן להנות קצת״ ג׳ייס צוחק בקול ולוגם מהבירה שלו.
״הבעיה שקל נהנה יותר מידי״ קייסי ממלמל וכולנו שמים לב שקלרמן עבר בדקות משלב החיזור לשלב המזמוז. מקסים.
״איפה איליי?״ אני שואל אחרי שאני נכשל בלמצוא אותו בין האנשים הרבים שמצטופפים בסלון.
״איזה בחורה התקשרה אליו והוא עף מפה כמו טיל. כנראה שיש לו סוד שהוא מסתיר מאיתנו״ קייסי נידב וג׳ייס גיחך.
״איליי סך הכל הלך להזדיין, זה לא סוד״ בזה ג׳ייס צדק אבל איליי לא היה מהבחורים שקופצים בכל פעם שמשהו שדומה למין הנשי רומז להם שהוא מעוניין. איליי היה שונה מאיתנו, סגור ולא מוחצן ושחצן. הוא לא היה איש של מילים או אפילו של סטוצים. אני לא אומר שהוא קדוש או נזיר כן? אבל הוא גם לא שכב עם חצי קמפוס כמו רוב חבריי.
הערב המשיך כצפוי. השתכרנו, התמזמזנו עם בנות אקראיות לחלוטין ובסוף מצאנו את עצמנו שפוכים בסלון המזוהם והמטונף של קייסי ואיליי.
שניה לפני שנרדמתי על הספה המסריחה והדביקה חשבתי על טס. איך שעם המזל שלי זואי הסתומה הפריעה לנו ואיך עכשיו היה בא לי לקום ללכת לבניין שלה ולנשק לה את הצורה. פאק אני שיכור, פאק אני רוצה לנשק אותה.