מצאתי אהבה ?

פרק 23

אחרי יומים של חופש אחרי המסע שהיה לנו הגעתי לבית הספר, נכנסתי לבניין וכל זוג עיניים אפשריות  שהיו שם הבחין בי
"היי" אמרה אחת מהבנות כאשר התקדמתי לכיתתי
"היי" החזרתי חזרה והמשכתי
"היי ג'ון" אמרה עוד מישהי ואחריה עוד כמה
"מה קורה ג'ון ?" שאל איזה מישהו ופשוט חייכתי אליו חייך עדין בלי שניים והמשכתי להתקדם
"היי" אמרו עוד בנות והחזרתי להן היי
"מישהי ממש מקובלת היום" אמרה מדיסון כאשר  ראיתי את כולם והגעתי אליהם
"אני באמת לא מבינה מה הולך פה" אמרתי
"לפני שנייה הייתי אוויר" המשכתי והתכוונתי לזה
"אולי בגלל שאת ודרק נבחרתם למלך ומלכת נשף האביב" מאי אמרה בחיוך ונזכרתי במקרה

"והזוכה במלך נשף האביב הוא...דרק רון" אמר אחד המורים מכריז על דרק כמלך הנשף. הוא הסתכל עלי מחייך והתחיל ללכת לבמה שהייתה שם. בזמן שמחיאתי כפיים גם אני כמו כולם 0המורה שם לדרק את הכתר על הראש ועמד לצידו מסתכל עלי, חייך לי
"ולרגע שכולם חיכו לו.." התחיל לומר שוב
"הזוכה במלכת הנשף היא..." אמר וקולות תופים נשמעו ברקע
"זאת כל כך את ליאן" אמרו בנות לליאן והיא חייכה כאילו היא כבר הזוכה, הבנתי למה באמת היא חשבה כך. היא הייתה לבושה בשמלה אדומה ארוכה ויפה כאשר אין לה כתפיות, האיפור שהיה על פניה התאים לה מאוד וכמובן שהעקבים שנעלה נתנו לה גובה
"ג'ון כהן" אמר המורה מוחא כפיים כאשר אני הייתי בשוק לגמרי
"ג'ון" אמר דרק למקרופון של המורה
"בואי" אמר לי מושיט את ידן אלי, התחלתי ללכת עד שהגעתי למדרגות, תפסתי את ידו של דרק והתחלתי ללכת לכיוון המורה, כשהגעתי התנמכתי קצת והמורה הוריד את הכתר שהיה על ראשי ובמקומו שם את הכתר של מלכת הנשף. הסתובבתי לכיון הקהל והסתכלתי על כולם המומים מהבחירה
"וואוו כל הכבוד ג'וני" שמעתי את מאי צועקת ומחייכת אלי, גם דניאל בן ומדיסון מחאו כפיים ואז כל שאר השכבה מחאה גם היא, צעקות נשמעו מפיהם של כל התלמידים

"יכול להיות" אמרתי
"גם אל תשכחי את ריקוד הסלואו שלכם" אמרה מאדיסון ואני ודרק הסתכלנו אחד השנייה נבוכים
"ג'ון" מישהו בא לקראתי וקר בשמי
"את מאוד יפה" אמר מסמיק ובשניה אחת נעלם ממקומו
"תראו איך היא בשוק" אמרה מדיסון מחייכת
"ותראו את הוא כועס" אמר בן אחריה והעברתי את מבטי אל דרק
"למה את כועס ?" שאלתי את דרק ופתאום מבטו התרכך
"הם מסתכלים עליך" אמר ומבטו הכועס חזר
"מי ?" שאלתי
"הם" אמר והסתכל לכיוון שהיה מאחורי. הסתובבתי וראיתי חבורה של בנים, מחייכים אלי
"וזאת הסיבה שאתה כועס בגללה ?" שאלתי אחרי שהסתובבתי אליו
"ברור, תראי איך הם מסתכלים" אמר מסתכל עליהם במבט רצחני
"אני כבר אמרתי ואני יחזור על זה, אני שלך ואתה שלי" אמרתי ומבטו של דרק עבר אלי והתרכך עוד יותר ממה שהוא היה
"שנינו ביחד זה-"
"זה לתמיד" אמר דרק קוטע אותי
"כן.. אנחנו לתמיד אז אל תכעס, אוקי ?" שאלתי
"ברור" אמר וחיבק אותי. הרגשתי את חום גופו של דרק בי ולא יכולתי שלא לחייך.
"אני כל כך אוהב-" אמר תוך כדי שהתנתקנו מהחיבוק
"שאת מחייכת" המשיך מסתכל עלי
"אוו~" שמענו אותם אומרים מאחור
"כזה חמוד ~" מאי אמרה קורנת מאושר
"דיי נו" אמרתי בשקט נבוכה ובדיוק כשסיימתי את דברי הפעמון צילצל
"בואי ג'ון שלא נאחר" אמר בן והנהנתי אליו בראשי
"אני חייבת ללכת" אמרתי מסתכלת על דרק
"ממש חייבת ?" שאל בפנים עצובות ?
"כן, ממש חייבת" עניתי מסתכלת לו בעיניים
"אוקי" אמר עדיין בפנים עצובות
"ביי" אמרתי ודרק תפס בידי
"נו בואי ג'ון אנחני נאחר" אמר לי בן וראה את הסיטואציה
"דרק שנים עד שאתה בא" אמר דניאל לדרק ועדיין הידים שלנו לא נפרדו. צעד ועוד צעד ועדיין ידיינו לא נפרדו, בשלב מסויים בן משך אותי ודניאל משך את דרק  לאט לאט ידינו נפרדו אחת מהשנייה והתחלנו ללכת, הסתכלתי על דרק שהסתכל עלי כל הזמן עד שכבר לא ראיתי אותו
"את מאוד אוהבת אותו נכון ?" שאל פתאום בן כשהתישבתי במקומי
"אה..-"
אתה יכול לזוז אני יושב כאן" אמר אחד הילדים שיושב לידי בכיתה
"מהיום אתה יושב שם" אמר בן והצביע על מקומו, אותו הילד עשה פרצוף כועס והלך לשבת במקומו של בן
"עדיין לא ענית לי" אמר בן
"את מאוד אוהבת אותו, אני צודק?" המשיך ושאל. הסתכלתי על בן מבלי לומר מילה
"את כן, רואים את זה דרך העיניים שלך" אמר חייך
"אתה צודק" אמרתי
"אני מאוד אבל מאוד אוהבת אותו" המשכתי
"גם הוא אותך" אמר מחייך ונכנסו לכיתה. השיעור התחיל וכל השיעור דיברתי עם בן,יש לנו הרבה תחביבים משותפים
"בן" אמרתי קוטעת אותו
"ג'ון" ענה מחייך
אתה יודע, היינו כבר מזמן יכולים לניות חברים טובים אם הייתי פותחת את הפה שלי ומתחילה לדבר" אמרתי לבן והתכוינתי לזה
"גם אני הייתי צריך לפתוח את הפה את לא היחידה, אבל אני שמח שאנחנו מדברים בכללי, אני מרגיש טוב איתך" אמר שמעתי את הכינות בקולו
"בן וג'ון" המורה צעקה
"השיעור השני כבר התחיל ואתם עדיין מדברים, פשוט לא מפסיקים עוד מהשעה הראשונה" המורה אמרה לנו
"גם את מדברת כל השעתיים האלה וזה לא שמישהו אמר לך משהו על זה" אמר בן בחיוך
"חוצפן" צעקה עליו
"הוא אומר את האמת, הוא לא חוצפן" פתאום פתחתי את פי ועניתי למורה
'מאיפה האומץ הזה ג'וני ?' שאלתי את עצמי
"גם את פתחת את פיך... שניכם לצאת מהכיתה עכשיו!" אמרה המורה בצעקה
"בכיף" אמר בן מחייך ושנינו יצאנו מהכיתה
"מתחילה לענות למורים... יפה" אמר בן והתישב
"את גדלה לי מהר מדי" המשיך בקול בוכה ואני לא יכולתי שלא לצחוק. המורה לא הסכימה להכניס אותנו לכיתה לכן ישבנו בספסלים שבבית בספר עד שהיה צלצול, כשהפעמון צלצל המורה נגשה אלי ואל בן
"אתם אחרי טיול ואתם רוצים להעביר חביות ,אני מבינה אבל פעם הבאה פחות דיבורים, בסדר ?" אמרה המורה והנהנו. בהמשך ההפסקה אני ובן הלכנו לקפיטריה בגלל שבן היה רעב ושם פגשנו את מאי, מדיסון, דניאל ודרק
"התקרבתם הרבה אני רואה " מאי אמרה מחויכת
"כן, נראה שאתם ממש קרובים" דניאל המשיך אותה
"קרובים מדי" דרק אמר וחטף אותי מבן ונעמדתי לידו
"כבר לא, אבל מזל שיש לי את הדבר היפה הזה איתי" אמר בן מנשק את מאי
"אה.. ג'וני" אמרה מאי בפתאומיות
"אני ומדי הולכות לבית קפה היום, לדבר וכל זה '" המשיכה
"מלא סוגים של עוגות ועוגיות, רוצה לבוא איתנו ?" שאלה מדי
"אני מצטערת, יש לי עבודה היום וגם אני צריכה ללכת לסופר לקנות כמה דברים לבית" אמרתי בפנים עצובות
"נלך אחרי העבודה שלך איתך לסופר, שלא היה לך משעמם" קרצה אלי מאי ואני הנהנתי
"אני אחכה לך בשער, נלך ביחד לעבודה שלך" אמר דרק אלי
"אתה לא חייב, אני יכולה ללכת לבד" אמרתי
"זה בסדר אני בכל זאת יבוא" אמר מחייך אלי. שאר היום עבר מהר בגלל בן, דיברנו מלא והוא העביר לי את הזמן. הפעמון צלצל ומהר סדרתי את דברי בתוך התיק ולפני שהמורה הספיק לנגיד משהו כבר הייתי בחוץ, הלכתי מהר וכשהגעתי לשער ראיתי את דרק שם
"חיכית לי הרבה?" שאלתי אותו
"כמה שצריך" אמר והושיט אלי את ידו, ידיינו התלפו אחת בשניה והתחלנו ללכת וגם עכשיו הזמן עבר לי מהר
"או כבר הגענו" אמר אלי דרק בפנים עצובות
"את חייבת ללכת ?" שאל לא בטוח
"חייבת" עניתי לו
"טוב אין ברירה" אמר וניסנו שוב להפריד את ישינו ולא הצלחנו
"זה שוב קורה.." אמר אלי דרק
"כן.. ויש לי עבודה" אמרתי בפרצוף קטן ועצוב
"אז נפגש אחר כך " אמר דרק ושיחרר את ידו משלי ולפני שהלך הספיק לנשק את לחי הימנית.
העבודה עברה האמת ממש לאט, משעממת קצת כשחושבים על זה
'מעניין מה הוא עושה עכש-' חשבתי והצלצול של השעון קטע את מחשבותי
"ג'ון, המשמרת נגמרה את יכולה ללכת והיום אני אסגור לבד,החברות שלך מחכות" אמרה שרה אלי בחיוך, הנהנתי ובמהירות רבה החלפתי בגדים,מזל שהבאתי להחלפה, יצאתי מהחנות וראיתי את מאי ומדי מחכות לי בחוץ
"ג'וני" קראה אלי מאי
"קדימה, הולכים לשופינג למקרר" המשיכה והתחילה להתקדם ןאני ומדי אחריה. הגענו לסופר ומאי לקחה עגלה ולאט לאט המוצרים נכמסו לתוכה
"צריך חלב וגם גבינה" אמרתי לעצמי בקול
"ג'וני סורי" אמרה ולאחר שנייה הייתי בתוך העגלה עם המוצרים בתוכה
"גם צריך מלא מלא שוקולד" אמרה מאי בצחוק והתחילה למלא את העגלה בשוקולדים. מאי התחילה לצחוק מהתגובה שלי ומרוב שצחוקה מדבר גם אני וגם מדי צחקנו איתה
'זה בהחלט שופינג למקרר שאני לא ישכח לעולם' חשבתי לעצמי מחייכת

מלא זמן עבר מאז שכתבתי אבל לאט לאט יש לי יותר ויותר רעיונות

מקווה שנהנתם
אוהבת 😍